ישנם מקצועות בהם הסיכוי לתאונת עבודה הוא גבוה, לאור טיב העבודה, מקום ביצועה, השטח בו היא נעשית ועוד. במקצועות אלו, ההקפדה על אמצעי בטיחות והגנה על העובדים חשובה ביותר, על מנת למנוע תאונות שונות. אולם, ישנם מקרים בהם חרף הדגשת הצורך בשימוש באמצעי בטיחות, העובדים עצמם לא מקפידים על כך וכתוצאה מכך, נפגעים. במקרים אלו עולה השאלה על מי יש להטיל את האחריות בגין תאונת העבודה. דוגמא לכך ניתן לראות בפסק הדין דנא.
יש לך שאלה?
פורום תאונות עבודה
פורום אובדן כושר עבודה
במקרה דנן, הוגשה לבית המשפט תביעה לפיצוי כספי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע עקב תאונת עבודה. על פי הנטען בכתב התביעה, ביום ה-26.12.01 התובע היה מעורב בתאונת עבודה בעת שהועסק על ידי הנתבע בהתקנת דודי שמש בקומה השנייה בבית פרטי בעיר חדרה. לטענת התובע, התאונה התרחשה כתוצאה מעבודה ללא אמצעי מיגון ורטיבות המשטח עליו עמד. הנתבע הודה באחריותו לתאונה אך טען לרשלנות תורמת מצד התובע בשיעור של 30%. מנגד, התובע התנגד להכרה ברשלנות תורמת.
הכרעה
במחלוקת בין הצדדים בעניין הרשלנות התורמת, השופט קבע שניתן היה לייחס אותה לתובע, אך בשיעור של 10% בלבד. על סמך העדויות השונות, השופט פסק שהנתבע העניק לעובדיו הדרכת בטיחות טרם תחילת העבודה וסיפק להם אמצעי הגנה כגון קסדה וציוד לקשירה. כלומר, לתובע הייתה אפשרות להגן על עצמו למנוע את הפגיעה. השופט קבע שלו התובע היה מעוניין בסתירת עדות זו, היה באפשרותו להעלות לדוכן העדים את העובד שעבד עמו באותו יום. מאחר שהוא לא עשה כן, הדבר נזקף לחובתו וחיזק את העובדה שהנתבע אכן סיפק לעובדיו הגנה.
עם זאת, הוחלט להטיל על התובע רשלנות תורמת בשיעור של 10% בלבד מאחר שנקבע שהמעביד הנתבע לא וידא שעובדיו השתמשו בפועל בציוד הבטיחות, לא הדריך אותם בעניין מידי יום ביומו ולא הזכיר להם את הצורך בשימוש בציוד. בנוסף, מאחר שהתובע הציג עצמו בפני הנתבע כעובד מיומן בתחום התקנת דודי שמש, הרי שהיה עליו להיזהר ולהקפיד על שימוש באמצעי בטיחות. בסופו של דבר, נקבע שהאחריות לתאונת התובע הייתה של המעסיק הנתבע, פרט ל-10% אשם תורם של הראשון.
בנוסף, השופט הכיר באחריותו של צד ג' שהיה בגדר "מבצע הבניה" לתאונה. שכן, חלק מהחובות המוטלות על "מבצע הבניה" הן מינוי מנהל עבודה ובהיעדרו, מילוי אחר כל הוראות תקנות הבניה. במקרה זה, נקבע שצד ג' לא עמד בחובות אלו ולא הקפיד על בטיחות עובדי הבניה ועל קיום ההוראות בנושא. יתרה מזאת, בעת התקנת דוד השמש על ידי התובע, צד ג' כלל לא היה באתר. מאחר שאדם זה היה בגדר "מבצע בניה" ששימש גם כמנהל בניה, היעדרו מהמקום עלה לכדי מחדל שהצדיק הטלת חלק מהאחריות לתאונה על כתפיו. משכך, השופט חילק את האחריות בין הנתבע לצד ג כך שהראשון נשא ב-80% אחריות לתאונה והשני ביתר.
ראשי הנזק
לאחר דיון מקיף בראשי הנזק שנתבעו על ידי התובע, השופט פסק לאחרון את הסכומים הבאים: 130 אלף ₪ בגין כאב וסבל; 50,800 ₪ בגין הפסדי שכר לעבר; 100 אלף ₪ בגין אובדן כושר השתכרות לעתיד ו-20 אלף ₪ בגין הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה והוצאות צד ג'. מסכום זה, השופט הורה על ניכוי 10% בגין רשלנותו התורמת של התובע.
.png)
