לפי סעיף 22 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, קופת חולים או נותן שירותים אחר שנתנו שירותי בריאות למי שניזוק, חלה או נפגע ממזיק, זכאים להיפרע עבור הטבת הנזק מהמזיק, ממבטחו או מכל אדם אחר לו חבות לפי החוק או חוזה ביטוח. זהו עיקרון התחלוף, או השיבוב, והוא מבוסס על דיני עשיית עושר ולא במשפט. מטרתו היא למנוע מחייב התעשרות שלא כדין מצד ג', שפרע את חובו. דוגמא לתביעה מכוח סעיף חוק זה, בפסק הדין דנא.
יש לך שאלה?
פורום תאונות ברחוב
פורום תאונות כלליות
פורום נזיקין
פורום מימוש זכויות רפואיות
במקרה דנן, הוגשה לבית המשפט תביעת שיבוב של התובעת, מכבי שירות בריאות. התביעה הוגשה מכוח מעמדה של התובעת כמיטיבה, על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד – 1994. הלכה למעשה, התביעה הייתה להשבת הוצאות טיפולים רפואיים שניתנו למבוטחת של התובעת, בעקבות אירוע נפילה. התביעה הוגשה נגד הנתבעת שבשטחה אירעה הנפילה, ומבטחה.
טיעוני הצדדים
לטענת התובעת, קמה לה זכאות להחזר ההוצאות הרפואיות של הנפגעת מכוח סעיף 22 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי. לשיטתה, הוכח שהנתבעות היו אחראית להתרחשות האירוע בו הנפגעת ניזוקה, לאחר שהתרשלו והפרו את חובת הזהירות שהוטלה עליהן. על כן, הן היו אחראית גם להוצאות שהנפגעת הוציאה בעקבות האירוע הנזיקי. קרי, להשבת סכום הטבת הנזק לתובעת.
מנגד, הנתבעות טענו שהתובעת כלל לא הוכיחה שנזקה של הנפגעת נגרם עקב רשלנותן והפרת חובת הזהירות. שכן, הנפגעת ניזוקה בתאונה שאירעה באור יום, במקום ריק מאנשים, שהיה מוכר לה היטב, ממכשול שבלט והיה מסומן וכל הולך רגל סביר היה יכול להימנע מלהיתקל בו. על כן, הנתבעות טענו שהיה ראוי לייחס לנפגעת רשלנות תורמת ואף הגישו נגדה הודעת צד ג'. זאת על בסיס הסכם פשרה קודם שנחתם בין הצדדים. בהודעה זו, הנתבעות ביקשו לקבל שיפוי מהנפגעת ככל שיוטל עליהן לשלם סכום כלשהו לתובעת.
הוכחת חבות הנתבעות
לאחר סקירת הראיות, השופטת קבעה שהתובעת לא הוכיחה חבותן של הנתבעות מכוח פקודת הנזיקין. נפסק שהסיבה לנפילתה של הנפגעת בשטח בשליטת הנתבעת כלל לא הייתה ברורה. יתרה מזאת, גם הנפגעת עצמה לא ידעה לומר בבירור מה הייתה הסיבה לנפילתה ולא הובאה כל עדות לכך שהיה מפגע בקרקע. בנוסף, גם מעדות בן זוגה של הנפגעת לא היה ניתן להסיק מסקנה חד משמעית באשר לסיבת הנפילה.
לא זו אף זו, השופטת קבעה שהתובעת לא הוכיחה את גובה ההוצאות הרפואיות שנגרמו לה עקב האירוע. שכן, לא הוכח שהטיפולים שהופיעו ברישומים הרפואיים, אכן היו קשורים לאירוע הנפילה. מאחר והתובעת לא הוכיחה את גובה הנזק שנגרם לה עקב הטיפול בנפגעת, השופטת קבעה שלא הוכחה זכותה להיפרע מהנתבעות. לאור האמור לעיל, השופטת דחתה את תביעת השיבוב.
זכות הנתבעות לשיפוי
למעלה מהצורך, השופטת הביעה עמדתה בעניין טענת הנתבעות לפיה הן היו זכאיות לשיפוי מצד ג' על בסיס הסכם פשרה קודם. אמנם, בהסכם הקודם היה כלול סעיף שיפוי בו הנפגעת התחייבה לשפות את הנתבעות בגין כל תביעה עתידית שתוגש נגדן בהקשר זה, למעט הוצאות רפואיות מכוח סל הבריאות. הנתבעות ביקשו לפרש סעיף זה באופן דווקני. כלומר, שבסעיף לא הובאו בחשבון עלויות הטיפולים הרפואיים שמומנו על ידי קופת החולים.
אולם, השופטת דחתה פרשנות זו וקבעה שהיא הייתה מובילה לתוצאה אבסורדית לפיה, הנפגעת הייתה מחויבת בהחזר הוצאות לטיפולים להם הייתה זכאית חינם מכוח החוק. תוצאה זו הייתה מנוגדת לתכלית החוק ולעקרונות של דיני הנזיקין והחוזים. על כן, הודגש שהיה על הנתבעות להימנע משליחת ההודעה מלכתחילה והיא נדחתה.