לילדים ולהורים זכויות זה כלפי זה, אך במקביל, מוטלות עליהן גם חובות. שילובם יחד, לצד ערכים ועקרונות שונים הוא שיוצר את התא המשפחתי. אולם, לעיתים, זכויות אלו מתנגשות זו בזו. דוגמא לכך במקרה דנן.
יש לכם שאלה?
אלימות במשפחה
פורום משמורת
פורום בית המשפט לענייני משפחה
בפסק הדין הבא, בית המשפט בחן האם להורה חובה לספק מדור לילדו הקטין, אל מול זכות ההורה להגנה מפי אלימות מצד ילדו. הרקע לתביעה כדלקמן: במהלך חודש דצמבר 2006, האם הגישה בקשה לצו הגנה נגד בתה, שהייתה אז בת 17 ושהתה בפנימייה. בדיון במעמד צד אחד שהתקיים בנושא, האם טענה שכאשר בתה שבה הביתה מהפנימייה, היא נהגה כלפיה באלימות פיסית ומילולית, לרבות שבירת חפצים בבית. בנוסף, האם טענה שבתה נהגה לחבל בפרנסתה – להרוס את הבגדים שתפרה בביתה. יש לציין שהאם הייתה גרושה וחיה בגפה. למשמע טיעונים אלו, השופטת העניקה לאם צו הגנה.
כעבור מספר ימים, התקיים דיון במעמד שני הצדדים. העובד הסוציאלי שייצג את הקטינה, טען שהאחרונה כלל לא חפצה לשוב לביתה ומאז הרחקתה שבה לביתו של אביה בסופי השבוע. תסקיר שירות המבחן חזר על ממצא זה ונאמר בו שהקטינה הביעה את רצונה שלא לשוב לבית אמה בסופי השבוע, והעדיפה לישון אצל אביה או אצל חברים. מתסקיר שירות המבחן עלה שלנוכח ההסלמה ביחסים בין הצדדים, היה מקום לאפשר הפרדה זמנית בין האם לקטינה.
עוד הומלץ שבמידה והקטינה תהיה מעוניינת לשוב לבית אמה, ההליך יעשה תוך ליווי וטיפול של שירותי הרווחה. על יסוד המלצות אלו ועמדת הקטינה, השופטת האריכה את תוקפו של צו ההגנה והורתה לשירותי הרווחה ללוות את יחסי הצדדים. כעבור מספר חודשים, ניתן תסקיר משלים מטעם שירות המבחן, בו הומלץ על המשך הרחקתה של הקטינה מבית אמה, לאור היחסים ששררו בין הצדדים. בנוסף, הקטינה הוגדרה כנערה בסיכון ולכן, הומלץ על ליוויה על ידי עובדת סוציאלית.
ביטול צו ההגנה
חודש לאחר מכן, באת כוחה של הקטינה הגישה בקשה לביטול צו ההגנה. בבקשה נטען שהשהייה בפנימייה הקשתה על הקטינה וכל רצונה היה חדר משלה בבית האם. עוד נטען שלקטינה לא היה מקום חלופי לשהות בו, לאחר שהקשר עם האב נותק ויתר בני משפחתה היו מסוכסכים אף הם. בנוסף, הקטינה טענה שהיא לא הייתה מעוניינת בעימותים עם אמה ואף לא יזמה אותם. אלא, האם היא שתקפה אותה והקטינה רק הגנה על עצמה.
כמו כן, הקטינה טענה שלאם הייתה חובה לספק לה מדור כל עוד לא מלאו לה 18 שנים. כלומר, הוצאת צו ההגנה הייתה בגדר אי מילוי החובות ההוריות של האם. לבסוף, הקטינה הביעה הסכמתה לפנות לטיפול משפחתי במידה שצו ההגנה יבוטל ואף התחייבה שלא לנקוט באלימות נוספת. מנגד, האם הביעה חשש שבתה תפגע בה אם תשהה בביתה. גם פקידות הסעד טענו שיש להותיר את הצו על כנו, כל עוד הצדדים לא עברו טיפול משפחתי ולא ליבנו את התהליכים ביניהם.
החלטה
לאחר בחינת נסיבות המקרה וטענות בעלי הדין, השופטת החליטה להאריך את הצו. היא הדגישה שהאם חשה כאב עמוק נוכח המצב שנוצר, הביעה דאגה ואהבה כנה לבתה אך חששה מפני פגיעה. לעומת זאת, הקטינה לא נטלה כל אחריות למערכת היחסים שהייתה בין השתיים והתמקדה בחובתה של אמה לספק לה קורת גג ותו לאו.
השופטת הדגישה שהאם אמנם נדרשה לדאוג לבתה, אך לא הייתה לה כל חובה להעמיד עצמה או את פרנסתה בסיכון נוכח אלימות הקטינה כלפיה. בנוסף, נקבע שלנוכח המצב, האם לא נדרשה לספק לקטינה מדור דווקא בבית. הלכה למעשה, נקבע שהאם לא הפרה את חובתה לספק מדור – היא שיכנה את הקטינה בפנימייה ובסופי שבוע בבית סבתה. בסופו של דבר, נקבע שלקטינה לא קמה זכות למדור ייחודי דווקא בביתה של האם, נוכח האלימות הפיזית והמילולית בה נקטה כלפי האחרונה. על כן, הבקשה לביטול צו ההגנה נדחתה והשופטת הורתה על הארכתו.
