חוק מיסוי מקרקעין קובע את התנאים לתשלום מס שבח ובמקביל, את הנסיבות בהם יינתן פטור מהתשלום. על פי הוראות החוק, על מוכר הנכס להגיש את בקשת הפטור במועד שנקבע, ורק לו ניתנה הזכות לעשות כן. כלומר, הזכות לקבל פטור מתשלום מס שבח הינה אישית ולא ניתן להעבירה לאדם אחר. אולם, האם יתכנו מקרים חריגים?
יש לך שאלה?
פורום מזונות
פורום מיסוי מקרעין
פורום הוצאה לפועל
פורום הסכם גירושין
במקרה דנן, התובעים הגישו לבית המשפט תביעה למתן צו עשה נגד הנתבע, על מנת לחייבו לחתום על מסמכי פטור ממס שבח ביחס לנכסו. על פי עובדות המקרה, הנתבע נישא לתובעת בשנת 1995. במהלך שנת 2002, התובעת הגישה תביעת מזונות ורכוש נגד הנתבע, אשר היה הבעלים של בית מגורים, לאחר שירש אותו מהוריו.
בין הנתבע לבנק לאומי נחתם הסכם משכנתא במסגרתו הראשון שיעבד את הבית לבנק. אולם, הנתבע לא עמד בפירעון ההלוואה ולכן, הבנק פעל למימוש המשכנתא בלשכת ההוצאה לפועל. במסגרת המימוש, מונה כונס נכסים על מנת שימכור את הבית. כונס הנכסים הצליח למכור את הנכס ונדרש לשאת בתשלום מס שבח ומס מכירה בסך של למעלה ממיליון ₪. עם זאת, על פי חוק מס שבח, ניתן להעניק פטור מתשלום המס בנסיבות המכירה. אולם, הנתבע, שהיה בעל הזכות להגיש את בקשת הפטור, סירב לממשה. כלומר, הוא סירב לחתום על הבקשה לפטור ממס השבח בגין עסקת המכירה.
טיעוני בעלי הדין
לטענת התובעת, היה על בית המשפט לחייב את הנתבע לחתום על מסמכי הפטור, על מנת שיהיה ניתן להעביר כספים אלו לכיסוי חוב המזונות של האחרון. התובעת הדגישה שחוב המזונות היה בעל דין קדימה ולכן, היה על בית המשפט לייחס חשיבות מרבית למתן הפטור ממס השבח ולהעברת הכספים לכיסוי החוב. מנגד, הנתבע טען שעל פי ההלכה המשפטית, הזכות לקבל פטור ממס שבח הינה אישית ובעל הנכס הוא שרשאי להחליט, בהתאם לרצונו החופשי, האם לחתום על מסמכי בקשת הפטור. מאחר והנתבע לא היה מעוניין לחתום על מסמכי הפטור, לא היה מקום לחייבו לעשות כן.
סקירת המצב המשפטי
לכאורה, על סמך ההלכה המשפטית וחוק מיסוי מקרקעין, השופט היה מנוע מלכפות על הנתבע לחתום על בקשת הפטור ממס שבח, שקבלתו הינה אישית. עם זאת, בפסקי דין שניתנו זמן מה טרם הדיון דנן, החלו להישמע קריאות לשינוי המגמה. שכן, שופטים החלו להסמיך כונסי נכסים להגיש בקשות פטור מתשלום מס שבח, מקום בו בעל הנכס נמנע מלעשות כן מסיבות שלא עלו בקנה אחד עם טובת תהליך הכינוס. כלומר, מקום בו בעל הנכס נהג בחוסר תום לב. לחלופין, נקבע שבנסיבות מסוימות ניתן לשלול מבעל הנכס את זכותו האישית להגשת בקשת הפטור, מאחר ותשלום מס השבח והפטור בגינו הוא חלק מכלל הזכויות בדירה.
מן הכלל אל הפרט
במקרה זה, נקבע שהנתבע סירב לחתום על בקשת הפטור מטעמי נקמנות בלבד. קרי, על מנת למנוע מהתובעת לקבל את חוב המזונות שהגיע לה, על בסיס פסיקת בית המשפט. הודגש שהנתבע ניצל לרעה את זכותו לקבלת הפטור והתנהגותו עלתה לכדי חוסר תום לב. מעשיו אף קיבלו משנה חומרה לאור העובדה שהיה מדובר בכספים שנועדו לכיסוי חוב מזונות לילדיו הקטינים.
לאור האמור לעיל, השופט פסק שזכות הבעלים למימוש הפטור לא הייתה זכות מוחלטת והיא נסוגה מול צורכיהם של הקטינים במזונות. על כן, השופט נעתר לתביעה והורה לנתבע לחתום על הבקשה לפטור ממס שבח בגין עסקת המכירה של הבית בבעלותו. זאת על מנת לקבל חזרה את הכספים ששולמו כמס שבח ולנצלם למען כיסוי חוב המזונות של הנתבע כלפי התובעת וילדיהם הקטינים.
