מות אדם אהוב מלווה בכאב ותחושת אובדן קשה אך לעיתים, בעקבות המוות פורץ סכסוך בין בני המשפחה. זאת לנוכח צוואת המנוח, שהוריש רכושו בדרך מסוימת שלטענת חלק מבני המשפחה, הינה פוגענית. במצבים אלו, ניתן להגיש התנגדות לקיום הצוואה ולטעון שבמהלך עריכתה, נפלו פגמים שונים שמצדיקים ביטולה. דוגמא לכך בפסק הדין דנא.
יש לך שאלה?
פורום התנגדות לצוואה
פורום ידועים בציבור
פורום ירושות וצוואות
בהליך הבא, הוגשה לבית המשפט תביעה להתנגדות לקיום צוואה. על פי עובדות המקרה, התובעת והמנוח היו נשואים זה לזו מאז שנת 1970 ועד למות האחרון. אולם, טרם פטירת המנוח ובשנים שקדמו לכן, הוא היה בנתק מוחלט עם התובעת ובין הצדדים התנהלו הליכים משפטיים שונים. במקביל, המנוח התגורר עם הנתבעת והגדיר אותה בצוואתו כבת זוגתו והידועה בציבור שלו. בשנת 2004, כאשר המנוח היה מאושפז בבית החולים, הוא חתם על צוואה במסגרתה הוריש את רכושו לתובעת, ילדיו ולנתבעת. בנוסף, הוא הורה לשלם את כספי ביטוח החיים שלו לנתבעת וביטל את הצהרותיו הקודמות בעניין. על כן, הוגשה התביעה דנן.
לטענת התובעת, היא הייתה בעלת הזכות היחידה והבלעדית בכספי הביטוח והצוואה שנחתמה על ידי המנוח במועד אשפוזו בבית החולים לא הייתה כשירה. שכן, אותה עת המנוח לא היה כשיר נפשית לחתום על הצוואה לנוכח מצבו הרפואי הקשה. כמו כן, נטען שהמנוח היה תלוי לחלוטין בנתבעת, שהפעילה עליו לחצים לשנות את הצוואה ולחתום על נוסח חדש, תוך כדי שהיא לקחה חלק פעיל בעריכתה וניסוחה, בניגוד לחוק. הנתבעת התנגדה לטענות אלו וביקשה להורות על קיום הצוואה ולהעביר לידיה את כספי הביטוח.
כשירות הנפשית של המנוח
לאחר בחינת מכלול הראיות, נקבע שהתובעת לא הוכיחה שהמנוח לא היה כשיר לחתום על הצוואה בעת עריכתה. זאת לנוכח עדות הנוטריון שנכח בחדר בעת חתימת הצוואה ועדה נוספת ששהתה במקום. שני עדים אלו, אשר היו אובייקטיבים לסכסוך, העידו שהמנוח הבין את שצווה והורה, והיה כשיר לעשות כן. השופטת קבעה שעדותם הייתה מהימנה ואמינה ולכן קיבלה אותה. מנגד, עדויות התובעת ובנה היו תמוהות ומגמתיות ולכן לא ניתן אמון בדבריהם.
כמו כן, נקבע שגם תוכן הצוואה ומורכבותה לימדו על כך שהמנוח תכנן אותה מראש, לאחר שהפעיל היגיון ושיקול דעת טרם החתימה. הודגש שהמנוח היה מודע להיקף רכושו וחרף הקרע בחיי הנישואין שלו, הוא לא נישל את התובעת וילדיו מהנכסים. מכך השופטת הסיקה שהמנוח ניסה לשמור על איזון בין זכויות ילדיו ואשתו לבין זכויות הנתבעת. כאמור, ממצא זה חיזק את מסקנת השופטת שצוואת המנוח נעשתה על בסיס רצונו החופשי ותכנון מוקדם.
תלות המנוח בנתבעת
נקבע שגם בנושא זה, התובעת לא הרימה את נטל ההוכחה. אמנם, המנוח היה חולה וחלש בימיו האחרונים והיה תלוי במכריו, לרבות הנתבעת, אולם בכך לא היה בכדי ללמד על קיומה של תלות נפשית שהובילה לחתימת צוואה לא כשרה. יתרה מזאת, נקבע שהמנוח לא היה מבודד מהחברה ונתון להשפעת הנתבעת בלבד ולכן, טענת התובעת בדבר לחץ או השפעה בלתי הוגנת שהופעלה בעת החתימה על הצוואה, נדחתה. לאור האמור לעיל, השופטת דחתה את ההתנגדות לקיום הצוואה והורתה על כיבוד רצון המנוח כפי שבא לביטוי בצוואתו.
דמי ביטוח החיים
על סמך קביעותיה הקודמות, השופטת פסקה שהמנוח היה כשיר לחתום גם על הטופס להעברת תגמולי ביטוח החיים לידי הנתבעת. עוד נקבע שחתימה זו לא הייתה תוצאה של השפעה בלתי הוגנת מצד הנתבעת. יתרה מזאת, נפסק שלא נפלו פגמים בהליך המצאת הטופס על שינוי המוטבים למבטחת ושלתובעת לא היו זכויות בכספים, למרות נישואיה למנוח. על כן, ההתנגדות לשינוי מוטבי הפוליסה נדחתה אף היא.
