לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, לאחר פקיעת הנישואין, כל אחד מבני הזוג זכאי למחצית מכלל הנכסים שנצברו במהלך החיים המשותפים, למעט חריגים שנקבעו בחוק או נכסים לגביהם הצדדים הסכימו שלא יערך איזון. זאת כל עוד לא נקבע אחרת בין בני הזוג. לעיתים, איזון המשאבים שפורט לעיל טומן בחובו גם חלוקה בנטל חובות בני הזוג שנצברו במהלך חיי הנישואין. דוגמא לדיון בנושא, בהליך שלפנינו.
יש לכם שאלה?
פורום חלוקת רכוש
פורום הסכם גירושין
פורום הסכם ממון
פורום זכויות הגבר במשפחה
במקרה הבא, הוגשה לבית המשפט תביעה רכושית לאיזון משאבים. על פי עובדות המקרה, התובע נישא לתובעת כדת משה וישראל ונולדו להם שלושה ילדים, שהיו בגירים במועד הדיון. לאחר גירושי הצדדים, התובע הגיש תביעתו נגד הנתבעת, לשמירת זכויותיו לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג.
טיעוני הצדדים
לטענת התובע, חובות וזכויות הצדדים היו משותפים מכוח חיי הנישואין. על כן, חובותיו בעסקו וכלפיו נושיו היו משותפים גם לנתבעת. הלכה למעשה, התובע טען שמכוח איזון המשאבים, היה מקום לחייב את הנתבעת במחצית מהחובות שהצטברו במהלך תקופת החיים המשותפים, גם אם הם היו שייכים לעסק בבעלותו.
מנגד, הנתבעת טענה שעסקו של התובע – מוסך לכלי רכב, היה משותף לו ולאחיו ובית העסק כלל לא סבל מהפסד כלכלי אלא להפך. לשיטתה, לא היה מקום לחייבה לשאת בחובות עסקיים שנבעו מבית עסקו של התובע, ככל שהיו, מאחר וטיבם לא היה ידוע לה. לטענתה, לתובע היו הכנסות נוספות עליהן לא דיווח לה. הלכה למעשה, הנתבעת טענה שהיא הייתה הבעלים בחלקים שווים יחד עם התובע במבנה המוסך, המכוניות בבעלות האחרון וזכויות כספיות נוספות שנצברו במהלך הנישואין, לרבות חשבונות בנק שלא היו שייכים למוסך.
שיתוף בחובות
לאחר עיון בטענות הצדדים ובראיות, השופט החליט לדחות את התביעה לשיתוף הנתבעת בחובות התובע. נקבע שהתובע כלל לא הוכיח את מצבו הכלכלי האמיתי של המוסך בבעלותו, לאחר שלא הציג בפני בית המשפט תשתית עובדתית ביחס לחובות או לרווחים. הודגש שבנושא ההתנהלות העסקית, התובע הציג תמונה חמקנית וחד צדדית לאורך כל שלבי המשפט, למעט בנושא המוסך, אז נעשה ניסיון לקשור את הנתבעת לחובות. אולם, ניסיון זה לא צלח.
גם ביחס לחובות נוספים של התובע, השופט קבע שלא היה מקום לאזנם ולחייב את הנתבעת לשאת בהם. שכן, על פי ההלכה המשפטית, על מנת לשתף בחובות, על בן הזוג להיות מעורב ביצירתם או לדעת על קיומם, מקורם, מועד היווצרותם וטיבם. חובות התובע שפורטו בהליך זה, נבעו מעסקו המשפחתי שהיה בשותפות עם אחיו ואחותו.
הודגש שכל פעולותיו הכלכליות בעסק זה נועדו לשרת את האינטרס של משפחת המוצא שלו, ולא של התא המשפחתי החדש אותו יצר עם הנתבעת. בנוסף, נקבע שלא הוכח שהנתבעת הייתה מודעת לחובות אלו ולכלל פעולותיו העסקיות של התובע בעסק שלעיל. על כן, הוחלט לראות חובות אלו, שהיו קשורים בבני משפחת המוצא שלו, כחוב אישי של התובע שלא היה קשור ליחסיו עם הנתבעת. לאור האמור לעיל, חובות אלו לא היו ברי איזון.
חוק יחסי ממון
לא זו אף זו, גם לאור לשון חוק יחסי ממון, הנתבעת לא חבה במחצית מהחובות, מאחר והם עלו על שווי הזכויות שהגיעו לה מכוח חיי הנישואין. בסופו של דבר, נפסק שהנתבעת הייתה זכאית לשווי הכספי של מחצית מזכויות הבעל במבנה המוסך והרכבים ברשותו, והיא לא נדרשה להשתתף בחובות התובע שפורטו בכתב התביעה, למעט חוב המשכנתא על הבית המשותף.
.jpg)
