תסמונת התעלה הקרפלית נגרמת כתוצאה מלחץ שמופעל על העצב שנמצא בשורש כף היד. התסמונת גורמת לתחושת כאבים, רדימות, נימול וזרמים בכף היד. לעיתים, הסימפטומים מופיעים בלילה ומעירים את האדם משינה. החמרה במצב הרפואי של הסובל מתסמונת זו נובעת מפגיעה קשה יותר בעצב הנמצא באזור וניכרת חולשה בתפקוד היד.
יש לכם שאלה?
על פי תקנות המוסד לביטוח לאומי, ניתן להכיר בתסמונת זו כמחלת מקצוע. עם זאת, הכרה כאמור תיתכן רק כאשר מדובר בעבודה אשר חייבה פעילות חוזרת ונשנית של האצבעות, כף היד או המרפק. לעיתים, יהיה ניתן להכיר בתסמונת על פי הלכת המיקרוטראומה. על פי הלכה זו, כאשר מומחה רפואי קובע כי כמות רבה של פגיעות זעירות חוזרות ונשנות גרמו במצטבר לנזק הסופי, ייתכן ובית הדין יכיר בתוצאה כמחלת מקצוע. לא פעם, בתי דין לעבודה הכירו בתסמונת התעלה הקרפלית כמחלת מקצוע על פי הלכה זו. דוגמא לדיון בנושא ניתן לראות בפסק הדין דנא, אשר נידון בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה.
עבד בשיפוץ ואינסטלציה
במקרה דנן, התובע פנה למוסד לביטוח לאומי על מנת שהלה יכיר בפגיעה שבידיו כתאונת עבודה. התובע טען כי הפגיעה בידיו באה לידי ביטוי בתסמונת התעלה הקרפלית. על פי העובדות שפורטו בכתב התביעה, התובע נולד בשנת 1953 ובמהלך עשרים השנה טרם תביעתו, עבד בעבודות שיפוץ ואינסטלציה. במהלך העבודה, התובע נהג לעבוד חמישה ימים בשבוע, 11-12 שעות ביום. במסגרת יום העבודה, התובע נאלץ לעבוד במשך ארבע שעות בממוצע עם כלים רוטטים כגון מקדחות, מכשיר דיסק לחיתוך ופטישונים. לטענתו, החל משנת 2005, הוא החל לסבול מהתכווצויות, כאבים ותחושת נימול בכפות הידיים. לדידו, הוא סבל ממחלה בשם CTS. הביטוח הלאומי דחה את התביעה. נטען כי בדיקות התובע העלו כי הוא כלל לא סבל ממחלת CTS ותסמונת התעלה הקרפלית. המוסד לביטוח לאומי הוסיף וטען כי גם המסמכים שהוצגו בפניו לא הוכיחו קיומה של פגיעה בידי התובע. בעקבות דחיית התביעה, התובע פנה לבית הדין לעבודה.
מינוי מומחה מטעם בית הדין לעבודה
בעלי הדין הסכימו על מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט. בית הדין הורה למומחה לבחון האם התובע סבל ממחלה בכפות ידיו, ובמידה שהתשובה על שאלה זו חיובית, הוא התבקש לאבחן את המחלה. בנוסף, היה על המומחה לבחון האם ניתן היה להכיר במחלת התובע כמחלת מקצוע בהתאם לפריט 14 בחלק ב' של התוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד – 1954.
לאחר מכן, המומחה התבקש לבחון קיומו של קשר סיבתי בין תנאי עבודת התובע כפי שתוארו על ידו, לבין הופעת מחלתו במועד הנטען. במידה שנמצא קשר מסוג זה, השאלה הייתה האם ניתן לקבוע שהעבודה עם מכשירים רוטטים הסבה לתובע פגיעה שלא היה ניתן להבחין בה, אלא לאחר הצטרפות פגיעות זעירות דומות חוזרות ונשנות.
לחלופין, בית הדין ביקש לבחון האם היה ניתן לראות במצבו של התובע כנגרם מהליך תחלואי טבעי ואם כן, האם לעבודה הייתה השפעה על הופעת המחלה. כמו כן, המומחה התבקש לבדוק האם היו בתובע גורמי סיכון שהשפיעו על המחלה, או שמא תנאי העבודה היו הגורם המרכזי. בנוסף, נשאלה השאלה האם המחלה הייתה מתפתחת במהלך השנים אלמלא התובע היה עובד בעבודתו. לבסוף, המומחה התבקש לקבוע האם היה מדובר בהחמרה זמנית וחולפת, או שמא היא הייתה קבועה. על מנת להשיב על שאלות אלו, בית הדין הורה על העברת מסמכים שונים למומחה כגון, כרטיסים שפירטו את עברו הרפואי של התובע, תוצאות בדיקת EMG שנערכה וכד'.
