ככלל, כאשר אדם מודה בביצוע העבירות שמיוחסות לו, ומוגש כתב אישום בעניינו, בית המשפט מרשיעו. עם זאת, ישנם מקרים מעטים בהם בתי המשפט נמנעים מהרשעה, למרות הודאת הנאשם. זאת כאשר ההרשעה עלולה לפגוע פגיעה חמורה באפשרות השיקום של הנאשם. ובנוסף, כאשר מכוח נסיבות המקרה ניתן לוותר על ההרשעה מבלי לפגוע פגיעה מהותית ביתר שיקולי הענישה. למשל, כאשר הרשעת הנאשם לא תביא להרתעתו ולהרתעת אחרים. דוגמא לדיון בנושא ניתן לראות בפסק הדין דנא, אשר נידון בבית המשפט המחוזי בחיפה.
יש לכם שאלה?
במקרה זה, נגזר דינו של קטין שנאשם בעבירות נשק. על פי כתב האישום, הנאשם, יליד 1993, הגיע לבית ספרו עם אקדח ותחמושת תואמת בתיק. הנשק התגלה לאחר שמורה בבית הספר הבחין בו בתוך התיק, הוציא את האקדח משליטת הנאשם והזעיק משטרה. על פי ראיות המשטרה, כלי הנשק והתחמושות נמצאו על ידי הנאשם סמוך לביתו, והוא הביאם לבית הספר על מנת להציגם בפני חבריו. לאחר שנחקר במשטרה, הנאשם הודה בביצוע העבירות וחזר על הודאתו בעת הגשת כתב האישום בעניינו.
מתסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו של הנאשם, עלה כי מדובר בילד ממשפחה נורמטיבית שסבל מקשיים לימודיים. בשל קשיים אלו, חיפש הנאשם דרך להתבלט בקרב חבריו. לדעת קצין המבחן, מציאת כלי הנשק והבאתו לבית הספר נעשתה מתוך רצון הנאשם לשפר את מעמדו החברתי ולא מתוך כוונה פלילית. קצין המבחן המליץ בפני בית המשפט להימנע מהרשעה פלילית של הנאשם ולחייבו בביצוע עבודות לתועלת הציבור, תוך פיקוח של שירות המבחן.
טיעונים לעונש
המאשימה ביקשה להרשיע את הנאשם ולהשית עליו עונש מאסר על תנאי. כמו כן, היא ביקשה לאמץ את המלצות קצין שירות המבחן ולחייב את הנאשם בביצוע עבודות לתועלת הציבור ובהעמדתו תחת פיקוח. הודגש כי במעשיו של הנאשם היה סיכון רב, וכלי הנשק היה עלול לפגוע בכל אחד מהסובבים, גם ללא כוונה. לכן, המאשימה ביקשה להרתיע את הנאשם וחבריו מפני הישנות המעשה, או עשיית מעשים דומים.
מנגד, הסנגור ביקש מבית המשפט לקבל את המלצות שירות המבחן בשל נתוניו האישיים של הנאשם, כפי שפורטו בתסקיר, גילו הצעיר והודאתו המיידית.
דיון והחלטה
לאחר שמיעת טענות הצדדים, השופט החליט להימנע מהרשעת הנאשם. לדידו, לא הייתה מחלוקת באשר לחומרת העבירה ופוטנציאל סיכון חיי האדם שהיה טמון בה. שכן, היה מדובר בעבירת נשק. אולם מנגד, השופט טען כי לא היה ניתן להתעלם מנסיבות ביצועה: היה מדובר בילד צעיר, ללא כל מחשבה פלילית, שמצא את כלי הנשק והביאו לבית הספר על מנת לחזק את מעמדו החברתי.
לכן, השופט קבע כי הנאשם הורתע כבר בעת מעצרו לאחר גילוי כלי הנשק ולאחר שהורחק מבית הספר בזמן ההליך המשפטי. נקבע כי הנאשם הבין את הפסול שבמעשיו ואת העונש שאותו הוא היה עתיד לבצע. משכך, נקבע כי הרשעתו לא הייתה מובילה להרתעה נוספת, מעבר להרתעה שהושגה כאמור. בנוסף, השופט הביע חשש מפני פגיעה בחינוכו של הנאשם ויכולת השתלבותו הנורמטיבית בחברה עקב הרשעתו. יתר על כן, השופט הדגיש שביצוע עבירת נשק על ידי מבוגר המחזיק בנשק מתוך מודעות לסיכון הגלום בביצוע העבירה שונה מביצוע עבירה זהה על ידי קטין הנעדר כוונה פלילית. לדעת השופט, בשל הבדל זה, ספק אם היה צורך ממשי בניהול הליך פלילי נגד הנאשם ומשהוגש כתב האישום, ניתן היה להסתפק בהרתעה שכבר הושגה.
בסופו של יום, למרות הודאתו של הנאשם במעשים, השופט החליט שלא להרשיעו. עם זאת, הוא הורה על העמדת הנאשם בפיקוח שירות המבחן למשך שנתיים וחייבו בביצוע עבודות שירות לתועלת הציבור ובהפקדת ערובה להתחייבות להימנע מביצוע עבירה זהה.
