במקרים לא מעטים, בני זוג גרושים או פרודים בוחרים לחיות במדינות שונות. מטבע הדברים, לעיתים מתעוררים בין בני הזוג סכסוכים המחייבים פתרון משפטי. בסכסוכים אלו יכולים להיות מעורבים קטינים. בדומה לכלל הסכסוכים בעלי האופי הבינלאומי, גם בסכסוכים מן הסוג הנזכר לעיל, עולות שאלות של משפט בינלאומי פרטי, היכן יש להתדיין ואיזה דין יש ליישם.
יש לכם שאלה?
בחלק מן המקרים שתוארו לעיל, נערכים הסכמי גירושין בין הצדדים, המקבלים תוקף בבית המשפט, בדרך כלל במדינה זרה. הסכמים אלו עשויים לכלול תניות שיפוט, קרי, הסכמה בין הצדדים היכן יתבררו סכסוכים עתידיים ביניהם. באופן כללי, בתי משפט נוטים לקבל את תניות השיפוט, ומעניקים סמכות בינלאומית בהתאם לתניות אלו. עם זאת, כאשר מעורבים קטינים בסכסוך, בית המשפט נדרש גם לשיקולים של טובת הילד, שעה שהוא דן בסוגיית הסמכות הבינלאומית. השאלה המתעוררת היא האם כאשר קטינים מעורבים בסכסוך יש לפעול לפי תניות השיפוט, ככל שהללו קיימות, או שמא יש להעדיף את טובת הילד.
מקרה שהתגלגל לפתחו של בית המשפט, עסק בסוגיה זו בדיוק. מדובר בדיון אשר עניינו היה תביעה בעניין מזונות קטין והסדרי ראיה. המבקש, קטין אזרח ארה"ב באמצעות אביו, המתגורר כעת בישראל פונה לבית המשפט בבקשה שלא לדון בתביעה שהגישה אמו, בשל היעדר סמכות בינלאומית. את טענתו להיעדר הסמכות, המבקש ביסס על תניית שיפוט אשר הייתה המצויה לדעתו בהסכם הגירושין של הוריו, הסכם אשר קיבל תוקף בידי בית המשפט של מדינת ניו יורק.
תניית השיפוט, לשיטתו של המבקש, קבעה סמכות ייחודית לבית המשפט של מדינת ניו יורק. מנגד, המשיבה טענה כי לא היה מדובר בתניית שיפוט ייחודית, ולמעשה עסקינןבתניית שיפוט מקבילה, כזו המתירה לבית המשפט בניו יורק לדון, לצד הערכאות בישראל.
תניות שיפוט בלעדיות
בית המשפט קיבל את טענותיה של האם. בפסק הדין צוין כי אכן דובר בתניית שיפוט מקבילה. עם זאת, בית המשפט הוסיף ובחן, למען הסר ספק, מה הייתה התוצאה המשפטית לו אכן הייתה תניית שיפוט ייחודית בתוקף. לפי סעיף 76 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, בית המשפט רוכש סמכות בינלאומית לדון בעניינו של קטין "בכל עת שהצורך לעשות כן מתעורר", סעיף 76(2), קובע כי נוכחות הקטין בישראל, די בה, ברוב המקרים, בכדי לעורר את הצורך הדרוש. בהתאם לחוק, המסקנה אליה מגיע בית המשפט היא כדלקמן:
גם כאשר קיימת תניית שיפוט ייחודית, אך מעורב בסכסוך קטין יש להעדיף את טובתו של האחרון. בית המשפט מנמק את דעתו בכך שהדעת אינה סובלת מציאות שבה קטינים החיים בישראל, ידרשו להיגרר אל מעבר לים למטרת דיון משפטי. השופט הוסיף כי בית משפט אשר בתחומו חיים הילדים, קונה סמכות מקבילה, הסיבה לכך היא שינוי הנסיבות והשכל הישר. מצב שהיה ראוי ונכון לילדים בנסיבות קודמות עשוי לא להיות נכון בנסיבות שונות. יש לשים לב כי בית המשפט אינו מבטל כליל את תניית השיפוט, ומעניק סמכות מקבילה לערכאות הזרות.
שאלת הפורום הנאות
לאחר שסוגיית סמכות השיפוט הוסדרה, השלב הבא לשיטתו של בית המשפט נגע לאיתור הפורום הנאות ביותר. כאשר קיימת סמכות השיפוט מקבילה, יש לבדוק איזה ערכאה ראויה ומתאימה יותר לבירור הסכסוך, הישראלית או הזרה. על פי הדין, הנטל להוכחת טענת ה"פורום הלא נאות" רובץ על כתפי הצד הכופר בסמכות בית המשפט לדון במקרה. על פי הפסיקה, אחד המבחנים לקביעת הפורום הנאות הוא מבחן "מירב הזיקות", מקום המגורים, קשרי המשפחה, אזרחות וכדומה. כאשר קטין מעורב בהליך, נקבע בעבר כי הפורום הנאות יהיה ברוב המקרים מקום מגוריו של הקטין. בית המשפט קבע כי כיום, בעידן "הכפר הגלובאלי", שאלות של נאותות הפורום מאבדות מחשיבותן. קשיי התחבורה הצטמצמו משמעותית, וכיום ניתן בקלות יחסית להתנייד ממדינה למדינה.
לסיכום, כאשר מדובר בסכסוך הכולל קטינים, תניות השיפוט נסוגות בפני עקרון טובת הילד. תוצאתו האופרטיבית של הדבר, היא יצירת סמכות מקבילה, הן בישראל והן במדינה הזרה. כאשר יש סמכות מקבילה, מתעוררת ועולה טענת נאותות הפורום. אך גם לעניין זה נפסק, כי כאשר מעורב קטין בסכסוך, הפורום הנאות יהיה ברובם המכריע של המקרים, במדינת מגוריו של הקטין.
