אימתי נכרת חוזה הביטוח?

בבית משפט השלום בחיפה, ניתן פסק דין בעניינו של חכים כמיל (להלן: "חכים"), אשר יוצג על ידי עו"ד יונגר, כנגד מנורה חברה לביטוח בע"מ (להלן: "מנורה"), אשר יוצגה על ידי עו"ד חיל, ועזבון המנוח סוהיל קנאזע ז"ל (להלן: "העזבון"), אשר יוצג על ידי עו"ד ויסאם.

 

פסק הדין ניתן בסוף שנת 2007, מפי כבוד השופטת אריקה פריאל, ועסק, בין היתר, בשאלת תוקפו של חוזה הביטוח והמועד לתחילת הכיסוי הביטוחי.

 

הרקע לתביעה- בחודש אפריל 1998, פנה חכים לסוכן הביטוח סוהיל קנאזע (אשר נפטר למרבה הצער ) (להלן: "הסוכן"), ביום ה- 3 לחודש, לצורך עריכת ביטוח חיים.

 

עוד באותו היום, חתם חכים על הצעה לביטוח חיים, אשר כללה, בין היתר, ביטוח מפני תאונות ונכות (להלן: "ההצעה").

 

כמו כן, חתמו חכים ואשתו על כתב ויתור סודיות רפואית, הצהרת בריאות והוראת קבע לתשלום פרמיית הביטוח.

לטענתו של חכים, הודיע לו הסוכן, כי תחילת תוקפו של הביטוח, כפי שגם נכתב בהצעה, כבר מיום ה- 1 לחודש אפריל.

 

לא זו אף זאת, אישש הסוכן בפני חכים, לטענתו של חכים, כי כשלוחהּ של מנורה, על אף שמועד החתימה על ההצעה היה ביום שישי, ולא ניתן היה ליצור קשר עם מנורה אותו יום, תוקפו של הביטוח יחול כפי שהבטיח, מיום ה- 1 לאפריל.

בהמשך השתלשלות העניינים נשוא כתב התביעה, נתקבלה ההצעה במנורה ביום ה- 8 לאפריל, החלטת החיתום נתקבלה ביום ה- 21, והפוליסה הופקה ביום ה- 23 לאפריל.

 

יחד עם זאת, ומבלי שהיה על מנורה לדעת זאת, ביום ה- 6 לאפריל, נפגע חכים באתר בו עבד בחברת מקורות בע"מ (להלן: "התאונה"), ולאחר תקופת אי כושר, נקבעה לו נכות צמיתה בשיעור 15%. את תביעתו לתגמולי ביטוח, הגיש חכים למנורה רק ביוני לאותה שנה.

 

לעניין חילופי הדברים במעמד החתימה על ההצעה, בין הסוכן לבין חכים, ציין בית המשפט, כי הבטחת הסוכן למועד תחילת הכיסוי הביטוחי, כפי שהעידו חכים ואשתו לגביה, לא הוכחה, הואיל והסוכן נפטר, למרבה הצער.

 

כמו כן ציין בית המשפט, כי יש להתייחס לעדות זו בזהירות, שכן בין הגרסאות של חכים ואשתו היו אי דיוקים, ואף סתירות בין כתב התביעה לבין תצהירי העדות.

 

לסיכום נקודה זו, קבע בית המשפט, כי לא הוכחה הטענה לפיה הבטיח הסוכן תוקף מיידי לביטוח על סמך החתימה על ההצעה. בית המשפט תמך דעתו בכך, שחכים לא איזכר בפני מנורה מעולם את הבטחות הסוכן, לכאורה, אלא לאחר שלוש שנים, עם הגשת כתב התביעה.

 

בית המשפט ציין, כי הואיל וחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק חוזה הביטוח") שותק ביחס לקביעת המועד הרלבנטי לתחילת הכיסוי הביטוחי, והואיל ודיני הביטוח נכללים בגדר דיני החוזים, יש להכריע במחלוקת לגבי המועד האמור, על פי חוק החוזים (חלק כללי), תשל"א-1971 (להלן: "חוק החוזים").

 

לפיכך, פנה בית המשפט לבחינת משמעות ההצעה, וקבע כי בהתאם לסעיף 1 לחוק החוזים,  רק עם קיבול ההצעה, ניתן לראות בחוזה הביטוח, בין המבטחת למבוטח, כנכרת ותקף.

 

כעת, נשאלה השאלה, אימתי יש לראות בהצעת הביטוח כנתקבלה על ידי המבטחת? את מועד ה'קיבול', קבע בית המשפט, כמועד בו בחרה המבטחת "אם לדחות את ההצעה או לקבלה ולהתקשר בחוזה עם המציע(- המבוטח)", ומועד זה, כפי שפסק בית המשפט, הינו בסיומו של הליך החיתום.

 

בנוסף, פסק בית המשפט, כי בשל העובדה שסוכן הביטוח משמש כמתווך במו"מ בין המועמד לביטוח לבין המבטחת, כאמור בסעיפים 32, 33 לחוק חוזה הביטוח, עצם החתימה על ההצעה, ונקיבת מועד לתחילת הביטוח, לא יוצרים בעצמם מערכת חוזית בין השניים.

 

בשל העובדה שביום ה- 23 לאפריל הפיקה מנורה את הפוליסה למפרע, החל מיום ה- 1 לאפריל, כאמור, נדרש בית המשפט לדון במשמעות הפקת פוליסת ביטוח למפרע, ובתנאים לה.

 

בהסתמך על פסק הדין בערעור אזרחי 27/91 קבלו נ' ש' קבלו עבודות מתכת בע"מ, שם נקבעו כתנאים להסכמה למפרע, שהצעת הביטוח התבקשה לפני קרות מקרה הביטוח, וכי המבטחת ידעה על הבקשה למפרע, פסק בית המשפט שהואיל ומנורה קיבלה את ההצעה והפיקה את הפוליסה טרם ידעה על התאונה, אין לראות בהשתלשלות הדברים כהסכמה למפרע.

 

בנוסף, ציין בית המשפט, כי בהתאם לסעיף 16(א) לחוק חוזה הביטוח, הדן באפשרות של כריתת חוזה ביטוח בטעות (לענייננו, טעותה של מנורה בעת החיתום, משלא ידעה על קרות התאונה, כשבועיים קודם לכן), ממילא דין חוזה הביטוח להתבטל, מכיוון שבעת כריתת חוזה הביטוח, ביום ה- 23 לאפריל, מקרה הביטוח כבר ארע.

לאור כל האמור לעיל, דחה בית המשפט את התביעה.