בבית משפט השלום בתל אביב נדונה תביעתה של כלל חברה לביטוח בע"מ, שיוצגה על ידי עו"ד עזריה אלקלעי (להלן: "כלל"), כנגד משה רוטר, שיוצג על ידי עו"ד ראובן טקו (להלן: "משה"). כן נדונה במאוחד, תביעתו של משה כנגד משרד עורכי דינו הקודם, אשר טיפל עבורו ועבור "כלל" בתביעה שהגיש צד ג’ כנגד משה (להלן: "המשרד" ו"התביעה הראשונה").

פסק הדין ניתן בנובמבר 2008, מפי השופטת שרון גלר-אהרוני, ודן בתביעתה של "כלל" לתשלום דמי השתתפות עצמית, בגין הפעלת פוליסת אחריות כלפי צד ג’ של משה (להלן: "הפוליסה").

התביעה הראשונה הוגשה בגין נזק שנגרם לצד ג’, בעת שמשה שימש כמפעיל חניון נופש. "כלל", אשר נתבעה גם היא במסגרת התביעה הראשונה, מינתה את המשרד לטפל בתביעה עבורה ועבור משה.

בהתאם לפשרה שהושגה בתביעה הראשונה, שילמה "כלל" לניזוק, ואילו משה לא חויב בעצמו בתשלום כלשהו.

לטענת "כלל", הואיל ומשה הפעיל את הפוליסה, ובהתאם מסר ל"כלל" שיקול דעת מלא בדבר ניהול התביעה, אין משמעות לכך שהתביעה כנגד משה נדחתה, לצורך חיובו בתשלום ההשתתפות העצמית.

כן טענה "כלל", כי הואיל וקיבלה ממשה יפוי כח בלתי מסויג וכן הואיל ומשה הוא זה שפנה אליה להפעלת הפוליסה, לא חל בעניינה סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 (להלן: "החוק"), המורה לחברת הביטוח להודיע למבוטח בביטוח אחריות, 30 יום טרם ביצוע כל תשלום לצד ג’.

מאידך טען משה, כי הן "כלל" והן המשרד הפרו את הוראת סעיף 68 לחוק, בכך שלא יידעו אותו בדבר התשלום במסגרת הפשרה בתביעה הראשונה, ולא קיבלו את עמדתו בנושא. לטענתו, בכל שלב מהגשת התביעה הראשונה, כפר באחריותו, ועל כן ההחלטה שהתקבלה, לשלם לתובע שם, הייתה שגויה ואף הסבה לו נזקים, בין היתר בנוגע להגבלת זכותו לחזור על מפעילי החניון הסמוך, אשר לטענתו האירוע נשוא התביעה הראשונה ארעה בו.

בית המשפט דחה את טענת "כלל" בנוגע לסעיף 68 לחוק, שכן סעיף 71 לחוק אוסר להתנות על הוראת סעיף 68, ולדברי בית המשפט, לא ניתן לעקוף אותה באמצעות תניות בפוליסה.

לגבי השאלה אם ניתן לחייב מבוטח בתשלום השתתפות עצמית כאשר נדחתה התביעה כנגדו קיימות פסיקות סותרות, אשר בחלקן חייב בית המשפט את המבוטח לשלם השתתפות עצמית גם לאחר הסדר פשרה בו נדחתה התביעה כנגד המבוטח, ובחלקן הייתה תוצאה הפוכה (לדוגמא ראו פרסום ב"פוליסה", גיליון יוני 2008, בעניין מגדל חברה לביטוח בע"מ נ’ לוי צ’לבי). באמרת אגב ציין בית המשפט, כי דעתו היא שאין בנסיבות אלה לחייב מבוטח בתשלום השתתפות עצמית, על אחת כמה וכמה מבלי שניתנה למבוטח הודעה מראש, והתקבלה עמדתו של המבוטח בנושא.

בית המשפט קיבל את טענתו של משה, לפיה בכל שלב מתחילת ההליכים בתביעה הראשונה, טען כי אינו אחראי לאירוע, ובהתאם פסק, שהעובדה שמשה פנה ל"כלל" להפעלת הפוליסה, אינה פוטרת ממתן הודעה לפי סעיף 68 לחוק.

לדברי בית המשפט, ללא שהמבוטח נטל על עצמו אחריות לקרות מקרה הביטוח, לא ניתן לשחרר את המבטח מחובותיו מכוח סעיף 68 לחוק.

לגבי חתימתו של משה על יפוי כח כללי המסמיך את המשרד להתפשר בשמו, נפסק, כי מדובר במסמך החל במסגרת היחסים בין משה לבין המשרד, אשר אין בו כדי לפטור את "כלל" מחובתה לפי סעיף 68 לחוק.

לפיכך נדחו שתי התביעות, ומשה יצא פטור מלשלם השתתפות עצמית ל"כלל".

מאת עו"ד ג’ון גבע.


עודכן ב: 13/04/2009