לאחרונה נדרש בית משפט השלום בראשון לציון לדון בתביעתה כספית שהגישה תושבת העיר כנגד שני מובילים, אשר העבירו את תכולת דירתה בשנת 2015 מרמת גן לדירתה הנוכחית. האישה טענה כי המובילים התנהלו ברשלנות, וגרמו לנזקים בלתי הפיכים לרהיטים חדשים שנרכשו עבור הדירה החדשה.
אחד משני המובילים, בעליה של חברת ההובלות, טען כי רהיטים רבים הובלו עוד קודם לכן, ולכן לא ניתן לקבוע בוודאות כי הנזקים נרגמו להם דווקא בגלל ההובלה שהוא ועובדו ביצעו. ואולם, השופטת קיבלה את עדותו וחוות דעתו של שמאי מטעמה של התובעת, אשר העריך את הנזקים וקבע כי הם נבעו בגין רשלנות המובילים.
עוד ציינה השופטת את התרשמותה השלילית משני הנתבעים אשר במשך כל ההליך המשפטי התנהלו באופן קלוקל ומכוון, משכו את ההליך וגרמו לתובעת לטרטור והוצאות כספיות. בסופו של דבר חויבו הנתבעים לשלם פיצויים בסכום של 18 אלף שקלים עבור הנזקים שגרמו, וכן לשלם את הוצאות השמאי והחוקר הפרטי שנאלצה האישה לשכור בסך של 3,000 שקלים. בגין התנהלותם במסגרת התביעה, הם חויבו לשלם סכום של 10,600 שקלים.
אילו נזקים נגרמו לריהוט על פי טענת התובעת, ואיך ניתן להוכיח מה גרם לנזקים?
על פי טענות האישה ששגרה את שירותי ההובלה, במועד שנקבע הגיעו השניים באיחור של כמה שעות מהשעה שנקבעה, והחלו להעביר את הציוד בעצלתיים ומבלי שהם עוטפים חלק מהריהוט בחומר בידוד מגן. בשל עבודתם האטית, היא ובעלה נאלצו לקחת חלק פעיל בהעברת הציוד.
בשל עבודתם הרשלנית, כך לפי טענת התביעה, ריהוט חדש שרכשה רק שנה קודם לכן ניזוק בצורה בלתי הפיכה, לרבות מקרר חדש, ספה, שבירת חלון זכוכית ועוד. היא נאלצה לפנות לשמאי שיעריך את הנזקים. עוד טענה כי נאלצה להוביל בעצמה ציוד רב, וכי המובילים לא התקינו בביתה החדש טלוויזיות בהתאם למה שסוכם קודם לכן.
האם יש קשר סיבתי מוכח בין הליקויים שנמצאו בריהוט לבין ההובלה?
הנתבעים טענו כי עוד לפני שביצעו את ההובלה המדוברת, חלק מהרהיטים הועברו מדירתה הקודמת של האישה. מאחר שמדובר בריהוט שכבר היה בשימוש, לא ניתן לדעת אם נגרמו לו נזקים עוד לפני כן. עוד טענו כי בדיקת השמאי בוצעה כשלוש שנים לאחר ההובלה, כך שאין כל הוכחה לכך שהעבודה אשר ביצעו היא זו שגרמה לנזקים, וייתכן כי מדובר בנזקים מהובלות קודמות או משימוש ותחזוקה במשך תקופה ארוכה.
מעבר לכך טענו המובילים כי בעלה של התובעת לקח חלק פעיל בהובלה, ועשה זאת בצורה לא מקצועית, וייתכן שחוסר מקצועיותו הוא זה שגרם לנזקים.
על סמך מה ביסס השמאי את חוות דעתו המקצועית, כשלוש שנים לאחר מועד ההובלה?
השמאי מטעמה של התובעת בדק את מצב הרהיטים כשלוש שנים לאחר ההובלה המדוברת. מסיבה זו טענו הנתבעים כי לא ברור כיצד קבע את ממצאיו שלפיהם מדובר בנזקים אשר נגרמו מהובלה לא מקצועית.
ואולם, השמאי העיד בבית המשפט כי ביקש לראות צילומים של הריהוט מיום האירוע, וממצאיו מבוססים בין היתר על התמונות האותנטיות שצולמו בזמן אמת, והשוואה שביצע בין הנזקים שנראו בתמונות הללו לבין הנזקים שראה במו עיניו. השופטת התרשמה לחיוב מעדותו, קיבלה את הבהרותיו ואימצה את מסקנות חוות הדעת שערך.
על פי חוות הדעת, השופטת דחתה את טענת המובילים כי ייתכן שהנזקים נוצרו כתוצאה משימוש. השופטת אף דחתה את הטענה כי בעלה של התובעת גרם לנזקים משום שהשתתף באופן אקטיבי בהובלה. זאת לנוכח עדותם של התובעת ובעלה כי אכן השתתפו בהובלה, אך לא הרימו חפצים כבדים כמו מקרר או מכונת כביסה, אלא סייעו בריהוט שאינו מסיבי.
מהו סכום הפיצוי שהוטל על המובילים בשל גרימת עוגמת נפש לתובעת במהלך ההליך המשפטי?
לסיום ציינה השופטת את התנהלותם חסרת תום הלב של שני הנתבעים במהלך המשפט. בין היתר, הם לא הודו בכך שהקשר הראשוני בין חברת ההובלות לבין התובעת נוצר תוך שהתחזו לדמות פיקטיבית, אשר התובעת לא הצליחה לאתר לצורך הבאתה להליך המשפטי ונאלצה לשכור חוקר פרטי - כל זאת בזמן שאחד הנתבעים מודע היטב לכך שאותה דמות אינה קיימת ואינו אומר דבר. התנהלותם טרטרה את התובעת וגרמה לה עוגמת נפש, קבעה השופטת, והיא זכאית לפיצוי.
יש לך שאלה?
בסופו של דבר חויבו הנתבעים בסכום פיצויים והוצאות, לרבות עבור הוצאות ניהול ההליך המשפטי החריג, בסך כולל של כ-32 אלף שקלים.
תא"מ 8160-07-18
