דנה שביט & אילנה קנטור, משרד עורכי דין

סעיף 192 לחוק העונשין מגדיר מהי עבירת איומים:

" המאיים על אדם בכך דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו, דינו - מאסר שלוש שנים. "

מעט רקע לגבי הנוסח הקודם של עבירת האיומים -

נוסח הסעיף שונה מהותית בשנת תשל"ג. הנוסח הקודם דיבר על איום שמטרתו הייתה להניע אדם לעשות מעשה שאין הוא מחויב על פי החוק לעשותו או להימנע מעשיית מעשה שהוא רשאי על פי החוק לעשותו. השוני בין הנוסח הקודם לנוסח העדכני הנו שבאחרון האיום נעשה מתוך כוונה גרידא, להפחיד או להקניט בלבד.

לנוכח הנוסח הקודם, קבעה ההלכה הפסוקה דאז, כי איומים על אדם במטרה לקבל ממנו דבר שהוא חייב על פי דין למוסרו למאיים, אינם מהווים עבירת איומים, אך כן מהווים עבירת סחיטה.

הנוסח העדכני-

כדי שהאיום יוגדר כעבירה , הרי שתחילה, עליו להיות מופנה כלפי אדם, הדעה הרווחת והמקובלת בקרב אנשי המשפט הינה, כי מדובר באדם בשר ודם ולא בגוף משפטי כלשהו.

זאת ועוד, על דברי האיום שהופנו כלפי פלוני להיקלט על ידו, קרי, לא מספיק כי נזרקו לחלל האוויר איומים, אלא כי אותם איומים אף נשמעו ונקלטו ע"י אדם.

לא למיותר יהיה לציין, כי איומים כהגדרתם לעיל, שלא נקלטו ע"י אדם אחר, אומנם אינם מהווים עבירת איומים, אך הם כן מהווים ניסיון לעבור עבירת איומים.

נשאלת השאלה , מה קורה במצב בו אדם זורק לחלל האוויר איומים כלפי אלמוני שאינו נמצא במקום ואותם איומים נשמעו ונקלטו ע"י שוטר , למשל, או כל אדם אחר?

תשובה עקרונית לשאלה זו מצויה בגוף סעיף 192 לחוק העונשין, קרי, בסעיף צוין: " המאיים על אדם בכך דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר".

הווה אומר,עבירת איומים תבוצע גם במקרה בו אדם שהפגיעה מיועדת אליו, לא שמע את האיומים בפועל , זאת בתנאי שהאיום נקלט ע"י אדם אחר.

- האם כל אדם שישמע את האיומים המופנים כלפי אלמוני, יהא בכך די כדי להשלים את עבירת האיומים?

הדעות בנושא זה נחלקות, ישנם הגורסים כי האדם האחר יכול להיות כל אדם שהוא, בין אם קיימת זיקה בינו לאלמוני, ובין אם לא קיימת זיקה כזאת. ויש כאלה הגורסים כי מדובר אך ורק באדם שיש לו זיקה לאלמוני.

הגישה הרווחת בפסיקה הינה, כי יש צורך בזיקת עניין בין האדם ששמע את האיומים לאלמוני .

יסוד נוסף של עבירת האיומים מציג דרישה של: "כוונה להפחיד ו/או להקניט", קרי הכוונה הינה כי למאיים יש מטרה או שאיפה להשיג את היעד שהסעיף נועד למנוע את מימושו.

משמעות המילה "להפחיד" בסעיף 192 לחוק העונשין, הינה הטלת אימה, לטעת פחד מפני תוצאה שאינה חיובית, בלשון המעטה.

המילה "להקניט" משמעותה, להרגיז או להכעיס, הכל עפ"י המשמעות הרחבה שיש למושגים הללו בחיי היום-יום (כך עפ"י יעקב קדמי, בספרו "על הדין בפלילים").

מבחנו של האיום הוא מבחן אובייקטיבי של האדם הסביר, הפסיקה קבעה כי: " יש לבחון את השאלה אם הדברים שנאמרו ע"י המאיים נשאו אופי של איום, לפי השפעתם האפשרית על האדם הרגיל ולא לפי הרגשתו הסובייקטיבית של האדם שאליו הם כוונו".

לאור האמור לעיל, יתכנו מצבים בהם אפילו לא היה בדברי האיום כדי להטיל מורא על המאוים, אפשר ויהא בכך די כדי לבסס הרשעה בעבירה של איומים , זאת כמובן, אם דברי האיום עונים על המבחן האובייקטיבי של הטלת מורא על האדם הסביר.

בע"פ 103/88 סוכמו פני הדברים ע"י כב’ השופט ברק, כדלקמן: "... האיום עצמו זו התנהגות, בדרך כל שהיא, העלולה לנטוע בלבו של אדם רגיל, פחד או חרדה. המבחן לקיומו של רכיב זה הוא אובייקטיבי... לעניין זה יש להבחין בין איום לבין מתן אזהרה או עצה... קו הגבול בין איום לבין אזהרה אינו מדויק. דומה כי ניתן להיעזר במבחן העזר הבא: אם יש לדובר שליטה או השפעה על אפשרות התממשות האזהרה – יש לראותו כמאיים ולא כמזהיר..."

לקראת סיום אצטט מע"פ 7293/02 , כב’ השופט הנדל:

"נסכם במישור הכללי. נדמה כי במקרים הקשים להכרעה חשוב יהא לפרק את עבירת האיומים למרכיביה השונים. כל רכיב תופס מקום משלו. בין היתר יהיה צורך לבחון את זהותו של המאוים, דרך האיום, סוג הפגיעה, מהות הכוונה וזהותו של קולט האיום".

לסיום, הוגש נגדך כתב אישום המייחס לך ביצוע עבירת איומים? ראוי ורצוי כי תעשה שימוש בשירותיו של עו"ד פלילי, מנוסה ומקצועי, שיבחן את המקרה הן ראייתית והן משפטית. כפי שניתן להבין, הנושא מורכב ורק איש מקצוע מנוסה ובקיא בהלכות המשפט הפלילי, ידע לאבחן המקרה ולהפיק את המיטב עבור מרשו.