סכין או החזקת סכין - משמעות משפטית פלילית

עו"ד אילנה קנטור ועו"ד דנה שביט

לאחרונה אנו שומעים חדשות לבקרים על מקרי אלימות קשים בחברתנו שבוצעו באמצעות סכין.

המחוקק רואה בעין מחמירה את כל הקשור לשימוש בסכין שלא כחוק. בשל כך קיימות הוראות חוק מחמירות בכל הקשור לפציעה וחבלה חמורה תוך שימוש בנשק קר (הכולל שימוש בסכין), קרי בעבירות תוצאה.

אך בנוסף לכך, ראה המחוקק מקום להחמיר גם כשאין מדובר בעבירת תוצאה- למשל בעבירת החזקת הסכין - בכך שסיווג את העבירה כעבירה מסוג פשע וקבע כי העונש המקסימלי בצידה של עבירה זו הינו 5 שנות מאסר בפועל !!!

סעיף 186(א) לחוק העונשין, תשל"ז –1977 (להלן: "חוק העונשין") קובע: "המחזיק אגרופן או סכין מחוץ לתחום ביתו או חצריו ולא הוכיח כי החזיקם למטרה כשרה, דינו – מאסר חמש שנים".

השאלה הראשונה הנשאלת הינה, מהי אותה סכין שנאסרת החזקתה על פי החוק ?

על כך ניתן ללמוד בסעיף 184 לחוק העונשין, המכיל את הגדרת הסכין, וקובע כי סכין אינה רק כלי בעל להב, אלא כל כלי אחר שניתן לדקור או לחתוך באמצעותו .

לפיכך, הסכין על פי חוק העונשין, אינה רק הסכין הקונבנציונלית הרגילה שכולנו מכירים, אלא גם כל חפץ אחר אשר באמצעותו ניתן לדקור ולחתוך, למשל: דוקרן .

רבים שואלים, מה קורה במצב בו אדם מחזיק סכין ביתית בכיסו או בתיקו כשהוא מחוץ לביתו?
התשובה לכך הינה חד משמעית מבחינת החוק, חל איסור על אדם הנמצא מחוץ לביתו להחזיק על גופו או בכל מקום אחר אשר בחזקתו, סכין.

האם אדם שאינו נמנה על בני הבית, הנמצא בביתי ומחזיק בכיסו סכין נחשב כמבצע עבירה של החזקת סכין?
התשובה הינה חיובית. הפסיקה קבעה כי אדם "זר" לבית, כלומר , הבית בו הוא נמצא כשעל גופו סכין, אינו ביתו הקבוע והרגיל, מבצע עבירה של החזקת סכין.

כיצד אתגונן מפני עבירה של החזקת סכין?

למרות שמדובר בסעיף מחמיר במיוחד, אשר אינו דורש כוונה מיוחדת מצד מבצעה, קיימת טענת הגנה, אותה על המחזיק להוכיח, והיא כי החזיק בסכין למטרה כשרה, הגם שעשה כן מחוץ לביתו או חצריו ולמרות האיסור שבחוק. מדובר בטענה שעל המחזיק בסכין הנטל המשפטי להוכיחה וזאת במידה של עמידה במאזן ההסתברויות בלבד.

עוכבתי על ידי שוטר ולאחר עריכת חיפוש נמצא כי אני מחזיק בסכין מתקפלת המשמשת אותי באופן יומיומי, האם יהיה לי תיק פלילי?

מאחר ומדובר בהוראת חוק כה מחמירה, ראה המחוקק לנכון לסייג את העבירה, בכך שקבע חזקה ( פרט/נתון שנכונותו אינה מוטלת בספק אלא אם יוכח אחרת), לפיה מי שהחזיק באולר רואה בו המחוקק כמחזיקו למטרה כשרה, זאת למעט מספר חריגים ובהם מוסדות חינוך.

משמעות החזקה הנ"ל הינה, כי אם אדם נתפס כשהוא מחזיק באולר, הרי שאין הוא צריך להוכיח כי החזיקו למטרה כשרה, כפי שקובע החוק, אלא רואים בו כמי שהחזיקו למטרה כשרה, אלא אם הצליחה התביעה (במידה ומוגש כתב אישום) להוכיח אחרת. חובת ההוכחה, בניגוד לאמור בסעיף 186(א), הינה במקרה זה , על המדינה.

האם אדם שבמקצועו הינו שף (טבח) המחזיק סכין בכיסו נחשב כמבצע עבירה של החזקת סכין?

התשובה משתנה בהתאם לסיטואציה ואסביר הכוונה.
אם אותו שף עזב את עבודתו והוא בדרך לביתו או לחילופין , עזב את ביתו ובדרך לעבודתו כשבחזקתו סכין, אזי, הסיכוי לשכנע את התביעה להימנע מהגשת כתב אישום הנו גבוה למדי, זאת בשל העובדה כי הסכין הינה כלי עבודתו ועל כן ניתן יהיה לראות בו כמי שהחזיק בסכין למטרה כשרה.

מאידך, אם אותו שף נמצא מחוץ לביתו בגן ציבורי, למשל, ללא כל קשר למקצועו, אזי , הוא ייחשב כמבצע עבירה של החזקת סכין.

מהו ההבדל בין סכין לאולר?

בסעיף 184 לחוק העונשין קובע המחוקק את הגדרתו של האולר – המדובר בסכין לכל דבר, שההבדל בינו לבין סכין רגילה הינו שהיא מתקפלת, בעלת אורך להב שאינו עולה על 10 סנטימטרים ובנוסף לכך לא ניתן לקבע את הלהב, אם באמצעות קפיץ או כל אמצעי אחר.

האם החזקת סכין פרפרית תיחשב לעבירה של החזקת סכין?

הפסיקה קבעה כי סכין פרפרית נחשבת כאולר ולכן מטרת החזקתה הינה כשרה עפ"י החוק, זאת למעט החריגים שצויינו לעיל.

עבירת החזקת הסכין הינה מורכבת ביותר, אדם הנחקר בעבירה זו ו/או מוגש נגדו כתב אישום בגין בצוע עבירה כזו, רצוי כי לא יתמודד לבדו עם מערכת אכיפת החוק על כל שלביה . רק איש מקצוע, מנוסה ומיומן ידע כיצד להתמודד משפטית עם הסוגייה ויפעל בהתאם מול גורמי אכיפת החוק .

הדבר מהותי ביותר שכן, התביעה אימצה גישה נוקשה ביותר בעבירה של החזקת סכין או בעבירת אלימות שבוצעה באמצעות סכין ומבקשת מבתי המשפט להטיל על מבצע העבירה עונש של מאסר בפועל (!), כדי להילחם בנגע האלימות הגואה בחברתנו, בחלק לא מבוטל של מקרים, בתי המשפט אכן מטילים עונשי מאסר בפועל !!!

לסיום, אל תתמודדו לבדכם עם מערכת אכיפת החוק, שכרו עו"ד פלילי מנוסה ואמין, שיהיה לצידכם וישמור על זכויותיכם וחירותכם.