משבר האקלים הוא אחד הנושאים המרכזיים ביותר שעל סדר היום העולמי ואחד האתגרים הגדולים ביותר של זמננו.

 

משנת 1900, פליטת גזי החממה לאוויר עולה בהתמדה, בעיקר פחמן דו חמצני. הגידול בפליטות גזי החממה האיץ מאוד את ההתחממות הגלובלית.

 

הפאנל העולמי לשינויים באקלים של האו"ם הצהיר כי ההתחממות הגלובלית מואצת עקב פעילות אנושית, בעיקר בשל שחרור גזי חממה לאוויר כאשר נשרפים דלקים מאובנים לייצור אנרגיה.

 

יש הרבה ההשלכות של שינויי אקלים על מערכות אקולוגיות ועל בני אדם, הכוללים ריבוי אירועי מזג אוויר קיצוניים, המסת קרחונים, עליית מפלס הים, שיטפונות והתפשטות מחלות. ההשלכות של שינויי האקלים לא יחמיצו את המגזר המסחרי, שעשוי להשפיע על זמינות חומרי הגלם ומחיריהם, עליית מחירי האנרגיה, שיקום תשתיות ועליית מחירי דמי הביטוח. כמו כן, חברות עשויות להתמודד עם תקנות משתנות, לרבות הגבלות פליטה, מיסי פחמן, תקנים מחמירים ועוד.

 

הממשלות רואות בכלכלה הירוקה והידידותית לסביבה כלי לפתרון מהמשבר הכלכלי, ומנהלים בכירים ברחבי העולם רואים במשבר זה הזדמנויות לחסוך ולהתייעל אנרגטי אבל לא רק, גם הזדמנויות עבור יוזמות, מוצרים, שירותים וטכנולוגיות חדשות.

 

נציגי חברות שונות וממשלות הפגינו את יכולתם ונכונותם לתרום למאבק בהתחממות הגלובלית באמצעות יזמות, מודלים עסקיים חדשים, שיתוף פעולה והתפתחויות טכנולוגיות שונות.

 

ממשלות המערב הביעו חשש ממשבר האקלים ונכונות לתמוך בגיבוש תקנות להסדרת הנושא ואף לבצע התחייבויות להפחתת פליטות.

עוד לפני הופעתם של התחייבויות בינלאומיות, היו כבר כמה יוזמות בנושא ברמה הלאומית, כולל הצעת חוק להפחתת פליטת גזי חממה ישראליים. מדינת ישראל פיתחה תוכנית רב שנתית להפחתת זיהום האוויר.

 

ברמה הבינלאומית-הקונצנזוס הוא שאי אפשר להמשיך ולהתעלם מהנושא וייתכן שישראל תצטרך להציב יעדים ואף לנקוט פעולות לצמצום נזקים אלו.

 

לשם כך הוחלט להקים ועד מנהלים בראשות המשרד להגנת הסביבה לגיבוש מתווה לאומית, הכוללת פעילויות היערכות לשינויי האקלים ולנקוט באמצעים להפחתת גזי החממה.

 

אירועי מזג אוויר קיצוניים הורסים את מודל הביטוח, וההשלכות באות לידי ביטוי בהתייקרות. גופים פיננסיים רבים הפנימו כי הגיע הזמן לשנות את מדיניות ההשקעות. רגולטורים שונים בעולם מתמרצים ומעודדים את החברות להשקיע בהשקעות ידידותיות לסביבה וירוקות.

 

מי שלוקחים אחריות על הנזקים הסביבתיים הם חברתו הביטוח. אם אתה מבטח את הבית שלך והבית נהרס בשריפה, חברת הביטוח תישא בעלויות.

 

הרעיון של "ביטוח" הוא פשוט, לרוב הסיכונים אינם מתממשים. המשמעות היא שאנחנו משלמים להם והם לא צריכים להחזיר לנו. מה שנשאר בחברות אלו הוא הרווח שלהם פחות תביעות. ברגע שחברות אלו ייאלצו לשלם לנו עוד ועוד כסף, מכיוון שאירועי האקלים מתעצמים- המודל ייהרס.

 

יש מספר השלכות למודל זה. הדרך המהירה ביותר לחברות הביטוח להתמודד עם תופעה זו היא פשוט להגדיל את עלויות הביטוח. ובכל זאת את הביטוח הרי צריך לחדש כל שנה בין אם מתייקר ובין אם לא, כמו רוב ביטוחי הנכסים, אם זה ביטוח רכב או ביטוח דירה.

 

עם ההתפתחות המהירה של הביטוח, פחות אנשים מסוגלים לשלם ולהרשות לבטח את עצמם. ללא ביטוח, אין רכב ואין בית. לחברות הביטוח יש הרבה סיבות להעלות מחירים או להחליט שהם לא מוכנים לבטח רכוש בסיכונים כאלה. ביטוחי המשנה גם הם התחילו לחשב מחדש את המסלול אמנם בישראל אין הרבה כאלה, רובן נמצאות בשוויץ.

 

חברת ביטוח המשנה הגדולה בעולם Swiss Re פרסמה בדו"ח מיוחד כי בין 2018-2017 הייתה התקופה הקשה ביותר בה נאלצה לשלם בכל 150 שנות פעילותה.

 

בשנים האחרונות רוב הכספים שהייתה צריכה לשלם היו עבור שיטפונות מהוריקנים, שריפות, רעידות אדמה ועוד. בשנים האחרונות הבחינה החברה כי מספר והפעמים והעוצמה של אירועי מזג האוויר עולה, והחליטה לשנות את מדיניותה. בחלק מהמקרים היא העלתה מחירים - מה שאפשר לחברות הביטוח הכללי להעלות מחירים ללקוחותיהם ובמקרים מסוימים היא החליטה להפסיק לבטח לגמרי. חברות הביטוח הן הראשונות להתמודד עם משבר האקלים.

 

הבנק נמצא השני לאחר מכן להתמודדות זו. בנקים המאשרים משכנתאות בשביל שאנשים שיקנו דיור ניצבים בפני סיכוני אקלים גדולים. בין אם מדובר בשריפת הוריקנים או שיטפונות, אלו ישפיעו לרעה על שווי הנכסים שנרכשו. אם בשלב כלשהו אנשים המתגוררים באזורים הנוטים יותר לאסונות אקלים יגלו שאינם יכולים עוד לבטח את בתיהם ,יאלצו למכור את נכסיהם בהפסד או לוותר עליהם לגמרי, גם הבנקים המאשרים את המשכנתאות הללו לאנשים אלה יהיו מושפעים. כאשר המערכת הפיננסית תיפגע באופן שיטתי, העולם כולו יושפע.

 

אחרי הבנקים הפגיעה תהיה בכל המערכת הפיננסית. הבנקים, קרנות שונות, חברות ביטוח, קרנות השקעה הם חברות שגם מלוות כספים. כל הגופים הללו לווים כסף מחברות שונות וגם רוכשים מניות בחברות שונות.

 

כיום, כשמשבר האקלים הופך יותר ויותר חריף מדי שנה, מוסדות פיננסיים רבים מבינים שהגיע העת לשנות את ההשקעות שלהם. חברת ביטוח המשנה השוויצרית "סוויס רי" הודיעה כי תימנע מלהשקיע חברות שונות ששליש או יותר מעסקיה מתבסס על פחם. החברה גם הפסיקה לספק ביטוח למתקנים של חברות פחם כאלה.

 

לבסוף, ממשלות שונות נתקלות לעתים בלחץ מצד תורמים מיליארדרים שבמקרה גם מחזיקים במפעלים התורמים לזיהום האוויר והסביבה. עם זאת, גופים פיננסיים המתעניינים רק בעשיית כסף יכולים למעשה כן להביא חדשות טובות.