לאחרונה נתן בית המשפט השלום בתל אביב יפו את פסק דינו בתביעה שהגישה אישה כנגד אחד הבנקים הגדולים בארץ, בטענה שהתרשל בכך שלא מילא צו עיקול על חשבון הבנק של גרושה, התרשלות שהובילה לריקון החשבון על ידי הגרוש ולנזקים כספיים עצומים עבורה.


הבנק טען להגנתו כי מדובר היה בצו עיקול זמני בלבד, וכי העיקול אשר הוטל על ידי בית הדין הרבני מעולם לא אושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה, כפי שדורש החוק. עוד טען הבנק כי הסיר את העיקול מכיוון שהגרוש הטעה אותו, והעלה עוד טענות בדבר זיוף צו העיקול על ידי האישה.


השופט דחה את כל טענותיו של הבנק, והבהיר כי הבנק לא זימן עדים נדרשים, וכי כל טענותיו מבוססות על השערות כאלה ואחרות, חלקן אף סותרות זו את זו. עוד קבע השופט כי העיקול הוטל כדין, ועקב התרשלותו של הבנק הגרוש רוקן את החשבון.


מחדלו של הבנק גרם לנזקיה של התובעת, קבע השופט, והורה לבנק לשלם לה סכום של כ-564 אלף שקלים. סכום זה היה צריך להיגבות מחשבון הבנק של הגרוש אם העיקול היה מבוצע כדין. עוד חויב הבנק לשלם את הוצאות המשפט של האישה בסכום של 50 אלף שקלים.


למה הבנק לא מילא אחר הוראות צו העיקול שהטיל בית הדין הרבני לאחר גירושיהם של בני הזוג?


על פי טענותיה של התובעת, היא חתמה על הסכם גירושין עם בעלה לשעבר וכחודש לאחר מכן הטיל בית הדין הרבני עיקול על חשבונו. זאת כדי להבטיח שזכויותיה הכספיות ימומשו, בהתאם לפסק הדין שניתן, מכיוון שהגרוש לא העביר לה את הכספים.


כשנתיים לאחר מכן, הורה בית הדין להעביר לידיה סכום של 50 אלף שקלים מאותו חשבון בנק של הגרוש, ואז התגלה כי בן הזוג לשעבר רוקן את החשבון. לטענתה, בגרוש הצליח להבריח את כל הכספים מהחשבון עקב רשלנותו של הבנק.


מנגד טען הבנק כי צו העיקול שהוטל על החשבון היה זמני, וכי יש צורך באישורו על ידי בית המשפט לענייני משפחה - אישור שמעולם לא התקבל. הבנק הרחיב וטען כי הגרוש הטעה אותו ולכן העיקול הוסר בשגגה, כי הבנק הודיע שהוא מתנגד לעיקול וכי האישה זייפה את צו העיקול.


האם הבנק הסיר את העיקול מכיוון שהגרוש הטעה אותו?


עדותו של נציג הבנק אשר נחקר בבית המשפט, הביאה את השופט למסקנה כי טענת הבנק שהגרוש הטעה אותו מבוססת על לא יותר מהשערה, ואין לה כל בסיס. השופט הוסיף כי גם אם טענת הבנק בעניין זה הייתה מוכחת, עדיין מדובר במחדל של הבנק אשר לא בדק את המסמכים שהגרוש העביר אליו.


כמו כן, השופט דחה את הטענה שהבנק התנגד לעיקול, ואת הטענה שהתובעת זייפה את צו העיקול, היות שלא נמצאה כל הוכחה לכך. גם טענתו של הבנק כי האישה הייתה צריכה לפעול לצורך קבלת אישור של בית המשפט לענייני משפחה נדחתה, בעוד השופט מבהיר כי טענה זו אינה מבוססת על הוראות החוק.


נציג הבנק אשר העיד בבית המשפט לא היה מעורב באופן ישיר בטיפול בצו העיקול או בהסרתו. על פי עדותו, עובד הבנק שר הסיר את העיקול הלך לעולמו, ולמעשה כל הטענות שהועלו מצדו של הבנק מבוססות על השערות ומסקנות, ולא על נתונים וראיות.


על פי הראיות והעובדות שהתבררו בבית המשפט, קיבל השופט את גרסתה של התובעת - הבנק התרשל ברישום העיקול, והגרוש משך כספים מחשבון הבנק שלו ללא כל הגבלה. רק לאחר שהטעות התגלתה, העלה הבנק טענות שונות לגבי הסרת העיקול, כאשר חלקן סותרות זו את זו ואף אחת מהן אינה מבוססת.

 

יש לך שאלה?

פורום תביעות בנקים


מסיבות אלה התביעה התקבלה, והשופט קבע כי מחדלו של הבנק גרם לתובעת נזקים כספיים. הבנק חויב לשלם לה סכום של כ-564 אלף שקלים, ונוסף על כך ישלם את הוצאות המשפט ושכר טרחת עורכי דינה בסך של 50 אלף שקלים.


ת"א 5565-06-19