מדובר בסיפורם של בני זוג תושבי הצפון אשר לא נרשמו כנשואים במשרד הפנים, אך במשך שנים רבות קיימו בני הזוג מערכת יחסים כבעל ואישה לכל דבר ועניין וחיו כידועים בציבור. במהלך החיים המשותפים נולדו לבני הזוג ילדים משותפים. ילדים אלו לא נרשמו במשרד הפנים כילדיו של האב הנטען. לפני מספר שנים נפרדו הצדדים, הילדים אף עברו להתגורר עם המנוח ושמרו על הקשר עם האם.


לפני מספר שבועות נפטר האב באופן פתאומי, מועד הקבורה נקבע ליום המחרת בשעות הצהריים.

 

חשוב לזכור כי, כאשר בני זוג אינם נשואים והילדים שנולדים כתוצאה ממערכת יחסים זו, לא נרשמים תוך שנה מיום הולדתם בתעודת הזהות של האב, על בני הזוג לפנות לבית המשפט לענייני משפחה לשם קבלת צו המורה למשרד הפנים לרשום את האב כאביו של הילד. צו כזה יינתן רק לאחר קיומה של בדיקת אבהות המוכיחה כי אכן האב הנטען, הוא אבי הילדים המבקשים.

 

לרישום האב, כאבי הילדים ישנה חשיבות רבה, שכן בהתאם לחוק הירושה ילדים הינם היורשים הטבעיים של הוריהם, מכיוון שהילדים אינם רשומים כילדיו של המנוח אין להם מעמד עפ"י דיני הירושה, לרשת את המנוח. עוד באותו היום בו הייתה עתידה להיערך הלווית המנוח פנו ילדיו, בבהילות לבית המשפט, באמצעות באי כוחם, עוה"ד אורנה אלבז-גולדנברג ועוה"ד ניר פייטלוביץ, בבקשה חריגה למתן צו אשר יורה על איסוף רקמות מגופו של המנוח והפקדתן בבית החולים עוד בטרם קבורתו, לצורך ביצוע בדיקת אבהות עתידית.


בשל דחיפות הבקשה וחלון הזמנים הקצר, לא ניתן היה להביא מספיק ראיות בפני בית המשפט, מלבד עדותם של ילדי המנוח, אשר העידו כי עם פרידתם של הוריהם, עברו הילדים להתגורר אצל אביהם וחרף העובדה כי לא היה רשום פורמאלית כאביהם במשרד הפנים התקיימו בינהם יחסי הורה-ילד. עוד ציינו הילדים כי המנוח רצה לערוך בדיקת רקמות במשך השנים, אך הדבר לא עלה בידו לבצע זאת מסיבות שונות.


בעקבות זאת, ונוכח פטירתו של המנוח ועוד בטרם קבלת עמדת בא-כח היועץ המשפטי לממשלה, הורה בית המשפט לבית החולים, בצעד תקדימי, לדחות את מועד הקבורה עד לאחר לקיחת דגימת רקמות מהמנוח לצורך ביצוע בדיקת אבהות עתידית.


דגימת הרקמות אשר הוצאה מגופתו של המנוח, נותרה למשמורת בבית החולים ובמקביל, הורה בית המשפט לעורכי הדין להגיש תביעת אבהות במסגרתה יינתן צו לבדיקת אבהות באמצעות שימוש בדגימת הרקמות שנלקחה מהנפטר ושתאשר את אבהותו הנטענת של המנוח. רק לאחר שבית החולים פעל בהתאם לצו בית המשפט והוצאה דגימת רקמות מהנפטר, הובא המנוח לקבורה.


עם ביצוע בדיקת הרקמות ולאחר שתמצא התאמה בין דגימת הרקמות שנלקחה מהמנוח לבין ילדיו, יוכלו הילדים ליהנות מהזכויות הנתונות להם מתוקף היותם ילדיו.


עוה"ד אלבז-גולדנברג: "בית המשפט השכיל, בהחלטה אמיצה ותקדימית, תוך מגבלות הזמן, להימנע מניגוד האינטרסים הקיים בין כבוד המת לטובת הילדים".

 

עוה"ד פייטלוביץ: "בהחלטה אמיצה זו שם בית המשפט דגש על עיקרון טובת הילד ועמד על זכותם של הילדים לחקור את זהותו של אביהם, כאשר הורה לבצע את הוצאת הרקמות מגופו של הנפטר, עוד בטרם הובא המנוח לקבורה. כמו כן בית המשפט פעל נכון כאשר נתן את הצו בטרם קבורת המנוח שכן לאחר קבורתו היה העניין כרוך הן בחילול כבוד המת והן בעלויות כספיות גבוהות".