בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הכריע לאחרונה בסכסוך ירושה סביב פוליסות ביטוח חיים ופנסיה בשווי של יותר ממיליון שקלים, שהותיר אחריו צעיר בן 32 שעלה לישראל מקזחסטן ושם קץ לחייו בגיל 32.
הוריו של המנוח, אשר מתגוררים בחו"ל, הגישו תביעה לקבלת הכספים כיורשיו החוקיים, בעוד אשתו לשעבר טענה כי היא הזכאית לכספים מאחר שנרשמה כמוטבת בפוליסת הביטוח. בית הדין נדרש להכריע האם הרישום הפורמלי גובר על שינוי הנסיבות הדרמטי של הגירושין ועל כוונתו המשוערת של המנוח. בסופו של ההליך, קבע השופט כי הכספים יועברו לעיזבון המנוח, כלומר להוריו, ולא לגרושתו.
המנוח רשם את אשתו לשעבר כמוטבת בפוליסות הביטוח שלו זמן קצר לפני הגירושין
בני הזוג נישאו בשנת 2008 בקזחסטן והקימו שם את ביתם. בשנת 2015 נולדה בתם המשותפת, אך היא שהלכה לעולמה בגיל שנתיים בלבד. בשנת 2018 החליטו בני הזוג לעלות לישראל כדי להתחיל דף חדש, אך המשבר האישי ביניהם הלך והחריף ככל שחלף הזמן בארץ. זמן קצר לאחר עלייתם, החלה האישה להתעניין בלימודי יוגה ואף טסה להודו. באותו הזמן, החל המנוח לעבוד בחברת הייטק בישראל ונדרש לחתום על טופסי הצטרפות לביטוח המנהלים הכולל גם ביטוח חיים ולקרן הפנסיה שלו.
בסוף שנת 2018 חתם המנוח על מסמכי הביטוח, ובחר לרשום את אשתו כמוטבת הבלעדית במקרה של פטירה. לצד שמה, צוינו פרטיה המזהים המלאים והיא הוגדרה כבת זוג. ואולם, כפי שהתברר מאוחר יותר בבית הדין, כבר באותו חודש היחסים בין השניים עלו על שרטון. בתחילת 2019 החלו השניים בהליכים משפטיים מזורזים לצורך התרת נישואיהם. חודשים ספורים בלבד לאחר שהמנוח חתם על פוליסות הביטוח, הם כבר לא היו זוג נשוי.
יורשים חוקיים מול מוטבת רשומה: מי זכאי לקבל את כספי הביטוח?
בשנת 2021, כשנתיים לאחר הגירושין, המנוח שם קץ לחייו. גרושתו פנתה לחברות הביטוח בדרישה לקבל את הכספים מאחר שהיא המוטבת, אך הוריו של המנוח הגישו התנגדות. לטענת ההורים, המנוח לא היה מודע לכך שפרטי המוטבת עדיין רשומים על שם האישה שממנה התגרש. עוד טענו ההורים כי לו היה זוכר את קיומן של הפוליסות, היה דואג לשנות את המוטבים לטובת הוריו שתמכו בו לאורך השנים. מנגד, אשתו לשעבר טענה כי המנוח בחר במודע להשאיר את המצב כפי שהוא.
השאלה המשפטית המרכזית שעמדה בפני בית הדין הייתה האם כספי הביטוח נחשבים חלק מהעיזבון או שהם שייכים למוטבים ללא קשר לדיני הירושה. חוק הירושה קובע ככלל שכספי ביטוח אינם חלק מהעיזבון, אך הפסיקה יצרה חריג חשוב המכונה "הלכת חסקין". לפי הלכה זו, אם המטרה שעמדה בבסיס מינוי המוטב, למשל דאגה לפרנסת בת הזוג, בטלה מהעולם, ייתכן שהכספים יחזרו לעיזבון.
השופט ציין כי במקרים שבהם חל שינוי נסיבות קיצוני, על בית המשפט להתחקות אחר רצונו האמיתי של המנוח. במהלך דיוני ההוכחות עלה כי המנוח היה עולה חדש שלא שלט בשפה העברית בצורה טובה ולא היה בקיא ברזי הביטוח בישראל.
השופט הדגיש כי בסמיכות זמנים כה גבוהה בין החתימה על הפוליסה לבין הפרידה, סביר להניח שהוא פשוט לא הבין את משמעות הותרת הרישום. לא הוצגה כל עדות לכך שהמנוח קיבל הסבר על האפשרות לשנות מוטבים, וסביר כי הנושא נשכח ממנו. גרושתו עצמה הודתה בעדותה כי לא הייתה כל התחייבות כספית מצדו של ארתור לדאוג לה לאחר הגירושין, וכי היא גילתה על המינוי רק בדיעבד. עובדות אלו הובילו את בית הדין למסקנה כי מטרת הביטוח המקורית פסקה מלהתקיים ברגע שהקשר הזוגי הסתיים רשמית.
יש לך שאלה?
על כן, בסופו של דבר בית הדין לעבודה קיבל את תביעת ההורים במלואה וקבע כי הכספים הצבורים בפוליסות הביטוח והפנסיה יועברו ליורשים החוקיים בקזחסטן. השופט קבע כי בנסיבות המיוחדות הללו, הותרת הכספים בידי הגרושה תהיה מנוגדת לצדק ולכוונתו המשוערת של אדם סביר במצבו של המנוח. הכספים, בסך כולל של יותר ממיליון ו-80 אלף שקלים, הועברו לניהול העיזבון ולהורי המנוח.
פ"ה 46103-09-22
ק"ג 78257-05-23
