בית משפט השלום בבת ים קיבל לאחרונה תביעת פיצויים שהגיש עובד בחברה שעוסקת בשיווק ובייבוא של מוצרי גומי לאחר שביום 30.10.14 נפגע בתאונת עבודה ונחבל בידו. לאחר שבחנה את כלל העדויות והראיות השופטת קבעה שהעובד נפגע במהלך עבודתו, כי מעסיקו הפר את חובת הזהירות שלו כלפי העובד, ועל כן חייבה את המעסיק לפצות את העובד בגין הנזק שנגרם לו בעקבות התאונה.


עובד שנתקל בשבר ברצפת בטון נפל על ברזלי מלגזה חונה ונחבל בידו


לפי גרסת העובד, בעת שעסק בעטיפת משטח מוצרים באמצעות ניילון נצמד וצעד סביב המשטח, הוא נתקל בשבר ברצפת הבטון, נפל על ברזלי מלגזה שעמדה בסמוך ונפגע בידו.


בעקבות התאונה העובד נחבל באגודל שמאל ואובחן כסובל משבר של בסיס הגליל המרוחק באגודל ביד שמאל. מומחה רפואי מטעם העובד בדק אותו וקבע כי בעקבות התאונה נותרה לו נכות קבועה בשיעור של 10%.


מנגד, המעסיק הכחיש את עצם התרחשות התאונה, כמו גם את נסיבותיה ותוצאותיה ואת קיומו של המפגע. המעסיק הוסיף וטען כי התאונה לא התרחשה בתוך המחסן ולא במקום שבו העובד היה מורשה לעבוד. עוד נטען כי מאחר שנסיבות התאונה לא פורטו במסמכים הראשונים שהופקו לאחר התאונה, ניתן להסיק שגרסת העובד לתאונה השתכללה עם השנים עד שהתקבעה על הגרסה שפורטה בכתב התביעה.


המעסיק טען שהעובד עזב את מקום העבודה מבלי שקיבל ממנו אישור לכך


המעסיק הוסיף כי העובד עזב את מקום העבודה מבלי שקיבל אישור של רופא תעסוקתי ומבלי שהתייעץ עימו. המעסיק הגיש חוות דעת של מומחה רפואי מטעמו אשר קבע כי בעקבות התאונה נותרה לאיש נכות קבועה בשיעור של 5%.


בעקבות הפער בין חוות הדעת של המומחים מטעם הצדדים, השופטת החליטה למנות מומחה רפואי מטעם בית המשפט כדי שיבדוק את העובד ויקבע את נכותו. המומחה מטעם בית המשפט בדק את העובד וקבע כי נגרמה לו נכות קבועה בשיעור של 10% בגין הגבלת תנועה חלקית וארטריטיס באגודל יד שמאל.


השופטת קבעה כי העובד הצליח להוכיח את תביעתו ואת נסיבות התרחשותה בהסתברות של יותר מ-51%. השופטת הוסיפה כי דווקא גרסתו של המעסיק וחוסר העקביות של מנהלה, מאשרים דווקא את גרסת העובד שהייתה רציפה, עקבית ועלתה בקנה אחד עם ההיגיון.


הרצפה ברחבה במקום העבודה היוותה מפגע


לאחר שעיינה בתמונות ממקום התאונה השופטת קבעה כי הרצפה ברחבה שבה נחבל העובד היא בגדר מפגע, אינה בטוחה לשימוש או למעבר ואינה מקיימת את החיוב הבסיסי של המעסיק לשמור על בריאותם של עובדיו, ביטחונם ובטיחותם. השופטת ציינה כי בשנת 2017 או 2018 תוקנה הרחבה במקום שבו אירעה התאונה ולכן קבעה כי היה ניתן לספק לעובד סביבת עבודה בטיחותית ובטוחה לפני התאונה ובכך להצליח למנוע אותה.


לאחר שבחנה את כלל העדויות והראיות, השופטת קבעה שהעובד הצליח להוכיח שנפגע במהלך עבודתו אצל המעסיק בעקבות התרשלות המעסיק שלא סיפק לו מקום עבודה בטוח.


המעסיק מחויב לספק מכשור נטול סיכונים ולהנהיג שיטת עבודה בטוחה


השופטת ציינה כי מעסיק מחויב לנקוט בכל האמצעים הסבירים כדי לוודא שעובדיו יוכלו לבצע את עבודתם בתנאי הבטיחות הטובים ביותר. חובת המעסיק כוללת בין היתר הנהגת שיטת עבודה בטוחה, אספקת מכשור נטול סיכונים לעובדים, העמדת משטח עבודה בטוח ותנאי עבודה בטיחותיים לעובדים.


השופטת הוסיפה כי במקרה זה המעסיק הפר את חובת הזהירות הגורפת והכללית שמוטלת עליו לנקוט באמצעים סבירים כדי שעובדיו יוכלו למלא את תפקידם בביטחון. השופטת החליטה שלא לייחס לעובד אשם תורם כלשהו לתאונה מאחר שלא הוכח שהוא הפר את הוראות המעסיק או פעל על דעת עצמו בניגוד להנחיות שניתנו לו.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונת עבודה


בסופו של דבר השופטת קבעה כי נזקיו של העובד מסתכמים בסך של 160,600 שקלים עבור כאב וסבל, הפסד השתכרות לעבר ולעתיד ועזרת צד שלישי. מאחר שהתאונה הוכרה כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי השופטת קבעה כי במקרה זה יש מקום לנכות מסכום הפיצוי הכולל סך של 90,800 שקלים. על כן, השופטת קבעה כי המעסיק ישלם לעובד סך של 69,800 שקלים בתוספת שכר טרחת עורך דין בסך של 16,333 שקלים והוצאות משפט.


ת"א 45311-05-18