בשנים האחרונות, גדל אחוז תאונות הדרכים שנגרמות כתוצאה מנהיגה בשכרות. כדי לנסות למגר את התופעה ולהפחית את מספר תאונות הדרכים, הוחמרה האכיפה והענישה בתחום הנהיגה בשכרות. עבירת נהיגה ברכב, תחת השפעת משקאות משכרים או סמים, נחשבת לעבירה חמורה שהעונש בגינה לא יפחת משנתיים פסילת רישיון בפועל, שבסיומן ייאלץ הנהג לעבור מחדש את מבחני הרישוי.

מי שבגופו מצוי אלכוהול, בריכוז שעולה על 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף; או 50 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליליטר דם נחשב נוהג בשכרות.

 

מהי ההגדרה של "נהיגה בשכרות"?


סעיף 64ב' לפקודת התעבורה ותקנות התעבורה (נוסח חדש - תשכ"א, 1961) מגדיר שלושה מצבים, שבהם נהג מוגדר כ"שיכור":

1. מי ששותה משקה משכר בעת נהיגה או בעת שהוא ממונה על הרכב;

2. מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן;

3. מי שבגופו מצוי אלכוהול, בריכוז שעולה על 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף; או 50 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליליטר דם.

נהגים צעירים (שטרם מלאו להם 24), נהגים חדשים, נהגים מקצועיים (שנוהגים ברכב מסחרי או ברכב עבודה, שמשקלו הכולל המותר לפי רישיון הרכב עולה על 3.5 ק"ג) ונהגים של רכבים ציבוריים (כגון: אוטובוס או מונית) מוגדרים שיכורים, אם בגופם מצוי אלכוהול, בריכוז שעולה על 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף; או לפי דגימת דם - בריכוז העולה על 10 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליליטר דם.

 

לפי החוק, העונש המינימלי לאדם שהורשע בעבירת נהיגה בשכרות הוא פסילת רישיון, לתקופה של שנתיים.


מהו העונש על עבירת נהיגה בשכרות?


כאמור, נהיגה בשכרות היא עבירה חמורה.

 

לפי החוק, העונש המינימלי לאדם שהורשע בעבירת נהיגה בשכרות הוא פסילת רישיון, לתקופה של שנתיים; במקרה שכבר הורשע על עבירה זו, בשנה שקדמה לאותה עבירה - פסילה לתקופה שלא תפחת מארבע שנים. בנסיבות מיוחדות, רשאי ביהמ"ש להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.

 

רק לאחר מינימום 15 דקות, שבהן היה הנהג תחת השגחה, כאמור לעיל - יכול השוטר לבצע את בדיקת הינשוף, המראה את ריכוז האלכוהול המדויק (בצורה מספרית) בנשיפה.

 

כיצד מתבצעת בדיקת שכרות "תקנית"?


לפי החוק, למשטרה יש סמכות לבקש מנהג לעצור בצד ולבצע את בדיקת השכרות. לבדיקה עצמה, יש מספר שלבים:

בדיקת נשיפון: הנשיפון הוא מכשיר קטן, המהווה אינדיקציה ראשונית ומיידית בנוגע להימצאות אלכוהול בדם. השוטר רשאי לבקש מהנהג לנשוף לתוך המכשיר (גם אם אין חשד ספציפי כלשהו) ולראות באופן מיידי האם הנהג עבר את הבדיקה או נכשל בה.

עיכוב: אם הנהג נכשל בבדיקת הנשיפון, רשאי השוטר לעכב אותו, לצורך בדיקת השכרות המדויקת (בדיקת ינשוף). בשלב זה, על השוטר למלא דו"ח עיכוב, שבו מצוינת השעה המדויקת שבה עוכב הנהג. (חשוב הזמן המדויק בין העיכוב לבין הבדיקה)

השגחה: על פי נוהל המשטרה, על השוטר להשגיח על הנהג שעוכב בחשד לנהיגה בשכרות, במשך 15 דקות לפחות, לפני ביצוע בדיקת הינשוף. במהלך 15 הדקות האלה, כדי שלא תיגרם תקלה בדיוק של מכשיר הינשוף - על השוטר להקפיד כי הנהג לא יאכל, לא ישתה, לא יעשן ולא ילעס מסטיק.

 

בדיקת הינשוף: רק לאחר מינימום 15 דקות, שבהן היה הנהג תחת השגחה, כאמור לעיל - יכול השוטר לבצע את בדיקת הינשוף, המראה את ריכוז האלכוהול המדויק (בצורה מספרית) בנשיפה.

 

כתב אישום: אם בדיקת הינשוף הראתה כי ריכוז האלכוהול אצל הנהג הוא מעל הריכוז המותר ע"פ חוק, רושם השוטר לנהג דו"ח (כתב אישום)שבו מפורט ריכוז האלכוהול המדויק, כפי שהראתה הבדיקה (מבחינה משפטית, מהווה הדו"ח הזה מעין כתב אישום). בנוסף, רשאי השוטר לפסול לנהג את רישיון הנהיגה באופן מיידי- ולהחרים לו את הרכב, למשך 30 ימים.

 

ליקויים הנוגעים לתקינות ולדיוק המכשיר יכולים להקל בענישה - כיול המכשיר ברמה יומית וחצי שנתית, החלפת הפיה בין הבדיקות וכו'.

 

מהם הליקויים העשויים להקל בענישה?


קודם כל, כמובן - "אם שותים לא נוהגים". יש חשיבות רבה לחוק, האוסר על נהיגה בשכרות. קיים קשר ישיר, בין כמות האלכוהול לבין מידת העונש. עם זאת, לא פעם ישנם ליקויים באופן התנהלות השוטרים ו/או באופן הפעלת מכשיר הינשוף, שחשיפתם על ידי עו"ד המתמחה בדיני תעבורה - עשויה להביא לכך שהעונש שיתקבל יהיה קל בהרבה, מהעונש הצפוי. בחלק מהמקרים, אף ייתכן ביטול כתב האישום.

 

ליקויים טכניים: ליקויים הנוגעים לתקינות ולדיוק המכשיר: כיול המכשיר ברמה יומית וחצי שנתית, החלפת הפיה בין הבדיקות וכו'.

 

ליקויים בהתנהלות הבדיקה: הלכת סנפירי קבעה כי יש חשיבות רבה לביצוע בדיקת הינשוף, כמה זמן עבר מאז ששתיתם משקה משכר ועד שנבדקתם , במשפט הובאו מחקרים שהוכיחו כי במשך הזמן הזה, האלכוהול עוד לא חדר לדם ועוד לא השפיע על המוח - ולכן הנהג זוכה מאשמה, לכן קיימת חשיבות של זמנים.

 

ליקויים בהתנהלות השוטר: בחלק לא מבוטל מהמקרים, השוטרים אינם מקפידים כי הנהג לא יאכל, לא ישתה, לא יעשן, ולא ילעס מסטיק, ב-15 הדקות שלפני ביצוע בדיקת הינשוף, מה שעלול לגרום לשיבוש בתוצאות הבדיקה.

 

לפי החוק, נהג שמסרב לבצע את הבדיקה - יואשם אוטומטית בעבירת נהיגה בשכרות.

 

טעויות קריטיות של נהגים


נהגים רבים המעוכבים לבדיקת שכרות מתנהלים בצורה לא נכונה, שלרוב גורמת להחמרת העונש; ולעיתים אף לסיבוכים נוספים. הטעויות העיקריות:

• סירוב לבצע בדיקת נשיפון: לפי החוק, נהג שמסרב לבצע את הבדיקה - יואשם אוטומטית בעבירת נהיגה בשכרות.

• הודאה באשמה: נהגים המספרים לשוטר שהם שתו "רק קצת/כוסית/שלוק...". עצם האמירה הזו מהווה הודאה בכך שהנהג שתה אלכוהול.

• עימות עם השוטר: עימות אף עלול לגרום להסתבכות פלילית נוספת. לכן, חשוב מאוד להימנע מכך, גם אם השוטר לא התנהג כראוי. אם אתם חשים שהתנהלות השוטר אינה תקינה - תעדו ו/או רשמו במדויק את אופן השתלשלות הדברים.

מומלץ ליצור קשר עם עו"ד המתמחה בתחום התעבורה, מוקדם ככל האפשר (כבר בשלב ראשון של בדיקת השכרות) - ולא יאוחר מ-24 שעות, לאחר קבלת הדו"ח ופסילת הרישיון.

 

מתי מומלץ לפנות לעו"ד?


מומלץ ליצור קשר עם עו"ד המתמחה בתחום התעבורה, מוקדם ככל האפשר (כבר בשלב ראשון של בדיקת השכרות) - ולא יאוחר מ-24 שעות, לאחר קבלת הדו"ח ופסילת הרישיון. תפקיד עורך הדין לוודא כי המכשירים אכן כוילו ועבדו באופן תקין; וכי השוטרים הקפידו על משך העיכוב וההשגחה במהלכו.

 

יש חשיבות לזמן שבו פונים לעורך הדין, הן מבחינת היכולת לבדוק את הפרטים ולאתר ליקויים; אם נמצאו ליקויים - עורך הדין אף יכול לשחרר את הרכב שהוחרם; ולהשיב לנהג את רישיונו, מוקדם ככל האפשר.

 

טיפים לנהג


במקרה שעצרו אותך בטעות ואתה משוכנע שאינך שתוי, ונהיגה בשכרות כלל לא קשורה אליך, ויש מקרים רבים כאלה, שמור על ראש צלול, דע מול מה אתה ניצב, נסה להקליט ולצלם, העזר בחבר שיעשה זאת אך מבלי להתגרות בשוטרים. אם הדבר אינו פשוט, נסה לזכור כמה שוטרים היו שם ומי הם, זכור ורשום את מעשיך ומעשי השוטרים, את לוח הזמנים למעשים אלו. זכור שכל מילה שתאמר יכולה לשמש נגדך בבית משפט, קרא היטב על מה מחתימים אותך ואל תחתום על דברים שלא היו ולא נבראו, כדי שלא תצטרך להסביר אחר כך מדוע אתה מכחיש הודאה באשמה שחתומה על ידך.

 

 

* עו"ד אמנון בן נעים עוסק בתחום הפלילי ובדיני תעבורה