אמש (יום ב') ניתנה החלטה של בית משפט לענייני משפחה בנצרת, בעניין בני זוג שהתגוררו תחת קורת גג אחת, משך למעלה מ-18 שנים, וניהלו משק בית משותף. בני הזוג הכירו במהלך שנות התשעים, שניהם גרושים עם ילדים מנישואים קודמים. בראשית היכרותם, התגוררו בנפרד, ועד מהרה, החליטו לאחד כתובות ועברו להתגורר יחד בבית מגורים שנרכש על ידם במשותף. ברבות השנים, בני הזוג הוכרו כידועים בציבור מטעם המוסד לביטוח לאומי
בית המגורים בו התגוררו, נרשם על שם האישה בגפה, בלשכת רישום המקרקעין, זאת, בהסכמת הצדדים, כאשר ברור היה לבני הזוג, כי זכויותיהם בדירה שוות.
מרקם היחסים בין בני הזוג
לאורך שנות הזוגיות, התנהלו בני הזוג כזוג נשוי לכל דבר ועניין. הם ניהלו חשבון בנק משותף, בילו יחדיו באירועים משפחתיים, נשאו יחד בהוצאות בית המגורים המשותף, ורכשו בית מגורים יחדיו כאשר לצורך רכישתו נטלו הלוואה המובטחת במשכנתא.
רגע המשבר - מערכת היחסים מגיעה לקיצה
לימים, התגלע סכסוך בין בני הזוג, באופן בו בת הזוג רצתה לסיים את מערכת היחסים הזוגית עם בן זוגה. בן הזוג התנגד, אולם, משהבין כי היא כנה ברצונה, שכר עו"ד מטעמו והצדדים ניהלו מו"מ במטרה לגבש הסכם כולל שיעגן אחר זכויותיהם וחובותיהם של בני הזוג לנוכח הפירוד.
חתימה על הסכם פירוד ופנייה במקביל לביהמ"ש
לאחר משא ומתן, נפגשו הצדדים, בנוכחות באי כוחם בבית מגוריהם, וחתמו על הסכם פירוד שישים קץ לחיים המשותפים, ויתווה את הדרך לפירוק השותפות ביניהם.
לאחר החתימה על הסכם הפירוד, החלו הצדדים לפעול לאורו, אולם, בן הזוג בחר חרף חתימתו על ההסכם, לפנות בהגשת תביעה לבית המשפט לענייני משפחה למתן פסק דין הצהרתי, לפיו, מחצית הזכויות בדירה שייכות לו. במקביל הגיש בקשה להטלת עיקול על מחצית זכויותיו בדירה.
בת הזוג הביעה הסכמתה למתן מחצית הזכויות לבן הזוג, וביקשה למכור את דירת הצדדים בשוק חופשי, לכל המרבה במחיר, והדברים אף עוגנו בהסכם הפירוד עליו חתמו בני הזוג.
בן הזוג אמנם נתן הסכמתו למכירה לצד ג', אולם לאחר מכן, חזר בו מההסכמה. אלא שעם מתן הסכמתו למכירה, פרסמה בת הזוג את בית המגורים למכירה ונמצאו קונים פוטנציאליים.
יצא אפוא כי תביעתו של בן הזוג מתייתרת מאחר ובת הזוג נתנה מראש הסכמתה לתשלום מחצית התמורה שתתקבל ממכירת הדירה לידיו, אולם, כל ניסיונות בת הזוג ליישב את הסכסוך עמו כשלו.
משכך, עתרה בת הזוג, באמצעות עו"ד לירון נחום, בבקשה להמרת עיקול, בציינה כי ישנם קונים פוטנציאליים המעוניינים לרכוש את הדירה, בכפוף לכך שיבוטל העיקול והיא תפקיד את חלקו של בן הזוג בקופת ביהמ"ש.
בן הזוג עמד על סירובו לבקשה וטען טענות מטענות שונות ומשונות, בכללן, כי ברצונו לממש אחר זכות הקדימה הקנויה לו ולרכוש את חלקה של בת הזוג בדירה. יצוין, כי ניתנה לו האפשרות לנצל את זכות הקדימה, אולם הוא נמנע מעשות כן במועד הטבוע בדין.
מה קבע בית המשפט?
בית המשפט לענייני משפחה נעתר לבקשה בחיוב והורה על מכירת הדירה לידי הקונים, ובכך אפשר לבת הזוג את פירוק השיתוף עם בן הזוג חרף סירובו למכירה, באופן שבית המגורים יימכר לצד ג', חלקו של בן הזוג יופקד בקופת בית המשפט וחלקה של בת הזוג ישולם לידה.
בית המשפט אף התרשם מכתב התביעה שהגיש בן הזוג כי רצונו היה להביא למכירת הדירה, וגרס כי אם נכון להיום הוא עותר לקבלת סעדים השונים מאלו שנתבע על ידו, היה עליו לתקן את כתב התביעה, ומשלא עשה כן, אין לו להלין אלא על עצמו.
.jpg)
