צעיר שנפצע בעבודה לפני כשלוש שנים כשהיה בן 27 זכה בפיצויים של 62,000 שקלים לאחר שנפצע. התאונה אירעה כאשר העובד, שהיה חדש במקום ועדיין בתקופת החפיפה, נאלץ לבצע לבדו משימה פיזית של ניקוי תנור תוך הרמת משא כבד.
בית משפט השלום בבאר שבע קבע כי מדובר בעבודה מסוכנת שהטילה עומס רב על הגב, וכי המפעל נושא באחריות של 95% לתאונה בעוד שחברת כוח האדם שהעסיקה את העובד נושאת באחריות של 5% בלבד. כמו כן, המפעל וחברת כוח האדם חויבו בתשלום שכר טרחה והוצאות בסך של 15 אלף שקלים.
מהן הנסיבות שהובילו לפציעתו של העובד החדש?
הצעיר החל לעבוד במפעל הכימיקלים בתחילת שנת 2022 באמצעות חברת כוח אדם, רק כמה ימים לפני התאונה. בהיותו עובד חדש, הוא היה אמור להיות בתקופת חפיפה ולעבוד תחת פיקוח צמוד של עובד ותיק. המשימה שהוטלה עליו הייתה ניקוי תנור, תהליך שכולל הוצאת בוצה כבדה מתוך התנור הלוהט באמצעות כף ארוכה.
על פי העדויות, באמצע העבודה התברר לעובד החדש שהעובד הוותיק עזב את המקום והוא נותר לבדו לביצוע המשימה. במהלך העבודה, כאשר הרים את הכף הארוכה והכבדה וביצע תנועות סיבוב, הוא חש כאב חד בגבו. העובד היה בעל ניסיון מוגבל בעבודה זו ולא קיבל הדרכה מספקת לגבי הדרך הבטוחה לבצע את המשימה הפיזית שהוטלה עליו.
מדובר בעבודה פיזית וקשה, הכרוכה בסיכונים, הכוללת ניקוי תנור פעם או פעמיים במשמרת. הבוצה מגיעה לטמפרטורה של 500 מעלות, והעובד נדרש להשתמש בכף נשיאה ארוכה של מספר מטרים כדי להוציא אותה. המשקל שהעובד נדרש להרים הגיע לכ-20-30 קילוגרם, כאשר אורך הכף הארוכה מגביר את הכוח הנדרש ואת הלחץ על הגב.
גם מומחה הבטיחות של המפעל אישר שבגלל אורך הכף, הכוח המופעל על העובד גדול יותר מאשר בהרמת משקל רגיל. אף שמדובר בפעילות שנמשכת ל 10-20 דקות, היא מטילה עומס פיזי משמעותי ומחייבת הכשרה מתאימה וליווי של עובד מנוסה.
מדוע העובד החדש ביצע את העבודה ללא ליווי של עובד ותיק וללא הדרכה מספקת?
התובע טען שלא קיבל הנחיה מתאימה כיצד לבצע את העבודה. הוא ציין שסבר כי העובד הוותיק נמצא מאחוריו ומלווה אותו, אך רק בדיעבד התברר לו שאותו עובד עזב את המקום והוא נותר לבדו.
מנגד, הנתבעות טענו ששיטת העבודה בטוחה. הן ציינו שניתן לבצע את העבודה בפעימות כדי להפחית את הסיכון ושהעובד לא חשף בעיות גב קודמות שהיו לו. המפעל טען שהצעיר קיבל הכשרה מתאימה. חברת כוח האדם מצדה טענה שהיא לא אחראית לקביעת שיטות העבודה ושהאחריות מוטלת במלואה על המפעל שקבע את התהליכים והנהלים.
השופט קבע בבירור ששיטת העבודה הייתה מסוכנת וכי הרמת משא כבד של 20 קילוגרם באמצעות כף ארוכה ואז ביצוע סיבוב להטלת הפסולת מהווה עבודה מסוכנת המטילה עומס גדול על הגב. הוא ציין שאין צורך בחוות דעת בטיחותית כדי להבין את הסכנה הטמונה בעבודה כזו.
השופט מצא שקיימת חובת זהירות שהופרה במקרה הקונקרטי, במיוחד כאשר מדובר בעובד חדש בתקופת חפיפה שלא אמור היה לעבוד לבד. השופט דחה את הטענה לאשם תורם של העובד וציין שמדובר בעובד חדש שפעל במסגרת הגבולות שהתווה לו המעביד ושיכולתו לחרוג מהם הייתה מוגבלת. הוא הדגיש שהאחריות היא על המעסיק ליצור מקום עבודה בטוח ולא על העובד לנהל בעצמו את הסיכונים.
לגבי החלוקה בין שתי הנתבעות, קבע השופט שהמפעל נושא באחריות של 95% כיוון שהוא זה ששלט בכל ההיבטים - קבלה לעבודה, הדרכה, שיטת העבודה והפיקוח, בעוד חברת כוח האדם אחראית בשיעור של 5% כמעסיק הפורמלי.
מה הנזק שנגרם לעובד בעקבות התאונה?
כדי לקבוע את היקף הנזק, מינה בית המשפט מומחה רפואי שבדק את התובע. המומחה מצא שהתאונה הותירה אצלו נכות צמיתה בשיעור של 2% עקב כאבים כרוניים באזור הגב המרכזי. השופט אימץ את קביעות המומחה הרפואי.
בחישוב הפיצויים התחשב השופט בהשפעה הצפויה של הנכות על עתידו המקצועי של התובע, אשר עבד בעבודות פיזיות שונות ללא השכלה אקדמית. השופט קבע כי אמנם מדובר בנכות נמוכה יחסית, אך העובד צפוי להמשיך בעבודה פיזית לכל חייו ולכן הנכות תשפיע עליו יותר מאשר על מי שעוסק בעבודה משרדית.
יש לך שאלה?
בסופו של דבר נקבע סכום פיצויים כולל של 62 אלף שקלים, בתוספת שכר טרחה והוצאות של 15,000 שקל.
ת"א 59313-03-23
