כידוע, המלחמה בין רוסיה לאוקראינה משפיעה על מגוון רחב של תחומים, ביטחוניים וכלכליים כאחד. המצב הביטחוני שנוצר, עשוי להשפיע גם על היבטים הנוגעים ליבוא ויצוא בין ישראל ואוקראינה, היבטי מכס ומסי יבוא אחרים.

 

כך, בין ישראל לאוקראינה קיים הסכם סחר חופשי, שנחתם בשנת 2019, ונכנס לתוקף בינואר 2021.

 

על פי הסכם הסחר, בוטלה הטלת המכס במעבר סחורות בין המדינות ביחס למרבית סוגי המוצרים, בעיקר התעשייתיים, והופחת המכס על מוצרים חקלאיים.

 

המוצרים העיקריים שישראל מייבאת מאוקראינה, הם תוצרת חקלאית ומוצרי מזון, מתכות ומכונות.

 

אחד התנאים הבסיסיים בהסכם הסחר למתן פטור ממכס למוצר "מתוצרת אוקראינה" ביבוא לישראל, הוא שהמוצר יוצר בשטחה של אוקראינה.

 

ההסכם מגדיר כי שטחה של אוקראינה, הוא:

"שטח היבשה, המים הפנימיים, והים הטריטוריאלי של אוקראינה והמרחב האווירי מעליה והאזור הכלכלי (הימי) הבלעדי והמדף היבשתי, אשר עליהם אוקראינה מממשת זכויות ריבוניות וסמכות שיפוט בהתאם לחוקים הלאומיים התקפים שלה ולמשפט הבינלאומי".

 

במצב החדש שנוצר, עשויה להתעורר השאלה המשפטית: מה דינו של מוצר שמיוצר בשטחי מזרח אוקראינה מבחינת החוק הבינלאומי, אך בשטחים שנמצאים בפועל בשליטתה של רוסיה.

 

כלומר, האם לצרכי הסכם הסחר עם ישראל, מוצר כזה נשאר מוצר מתוצרת אוקראינה, או לא.

 

לא מדובר בשאלה אקדמית, אלא בשאלה שעלולה להשפיע באופן ישיר על השאלה האם המוצר יהיה כפוף לתשלום מכס ביבוא לישראל, או לא.

 

חשוב לציין שבין ישראל לרוסיה אין הסכם סחר חופשי, ולכן מוצרים מתוצרת רוסיה, ביבוא לישראל, לרוב, כפופים לתשלום מכס.

 

ישראל מקיימת מזה מספר שנים מו"מ עם גוש מדינות האיחוד הכלכלי האירואסיאתי (רוסיה, בלארוס, קזחסטן, ארמניה, קירגיזסטן) לצורך חתימת הסכם סחר חופשי, אך המגעים טרם הבשילו לידי חתימת הסכם.

 

כך לדוגמה, יבוא קטשופ מרוסיה לישראל חייב במכס של 12%, ויבוא מאוקראינה חייב במכס מופחת של כ-8.5%, יבוא מנועים חשמליים מרוסיה חייב ב-12% מכס ומאוקראינה פטור, ויש עוד דוגמאות רבות.

 

מלבד מול ישראל, לאוקראינה הסכמי סחר חופשי נוספים למשל עם קנדה ומדינות האיחוד האירופי, וגם בהסכמים אלה תנאי בסיסי למתן פטור ממכס למוצר מתוצרת אוקראינה, הוא שהוא יוצר בשטח אוקראינה.

 

האיחוד האירופי, אגב, כבר מיהר לפרסם ב-23.2.22 הודעה לפיה מוצרים שיגיעו משטחי דונייצק ולוגנסק באוקראינה, לא יהנו מהטבת מכס בעת כניסתם לאיחוד האירופי, בשל קושי לאמת את המקור האוקראיני של המוצר.

 

מיותר לציין כי אין זו הפעם הראשונה שקיימת מחלוקת טריטוריאלית לגבי שטחים מסוימים בעולם, וכל מחלוקת כזו בדרך כלל היא בעלת השפעה כזו או אחרת על יחסי סחר בין מדינות.

 

למשל, בהקשר זה מעניין לציין, כי האיחוד האירופי, שמקיים הסכם סחר עם מדינת ישראל עוד משנת 1995, הכריז בעבר כי שטחי יהודה ושומרון, כולל שטחים ממודיעין-מכבים-רעות, וכן רמת הגולן, לא ייחשבו כשטחי מדינת ישראל לצורך הסכם הסחר. לכן, מוצר שמיוצר בשטחים אלה, לא ייהנה מהטבת מכס בעת כניסתו לאיחוד.

 

מקרה זה אפילו הגיע להכרעה בבית הדין באיחוד האירופי, שקבע כי מוצרים שייצרה סודה קלאב במישור אדומים, לא יהנו מהטבת מכס בעת כניסתם לגרמניה.

 

לעומת זאת, כשמדובר בשטחים אחרים במחלוקת טריטוריאלית, כגון קפריסין הטורקית, או איי פוקלנד (בין בריטניה לארגנטינה), לא פורסמו הכרזות דומות.

 

להערכתי, מדינת ישראל לא תהא מעוניינת לערער את יחסי הסחר עם אוקראינה או רוסיה, ולא תצא בהכרזות לגבי השטחים השנויים במחלוקת. יהיה מעניין לעקוב. 


עודכן ב: 29/03/2022