תביעת פיצויים בגין עבירת מין - פגיעה מינית

בית המשפט המחוזי בת"א יצר תקדים בקבעו כי עבירת מין מהוות פגיעה באוטונומיה הנשית והפרת כבודה על פי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

מאת: עו"ד דן אשכנזי

ביום 27.12.2009 פסק בית המשפט המחוזי בת"א (כבוד השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן) פיצוי בסך העולה על 700,000 ₪ לצעירה שנפגעה מעבירות מין שונות שביצע בה "מטפל רוחני", במהלך מפגשים שהיוו לכאורה "חלק מן הטיפול".

יצוין כי חשיבותו של פסק דין זה בכך שלראשונה, הכיר בית המשפט בגישה לפיה עבירות מין מהוות פגיעתו באוטונומיה הנשית והפרת כבודה על פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

פסק הדין ניתן במסגרת תביעה אזרחית שהוגשה על ידי המטופלת, והוא מצטרף לשורת פסקי דין חשובים שניתנו לאחרונה, המבשרים על מגמה הולכת וגוברת של בתי המשפט לחייב עברייני מין, נוסף על הרשעתם בפלילים, בפיצוי כספי-נזיקי למי שנפלו קורבנות מין לידיהם.

בית המשפט ציין כי "ההתפתחות בחקיקה האזרחית ובפסיקה מבטאת צורך ונכונות של מערכת המשפט לסייע לנפגעות ולהגן עליהן והיא משרתת לא רק את האינטרס האישי של נפגעת ספציפית, אלא גם את האינטרס הציבורי שבמיגור התופעה".

זאת ועוד, נקבע באופן חד משמעי כי אין בהליך הפלילי – ובפיצוי שניתן במסגרתו – כדי למנוע מן הנפגעות הגשת תביעה אזרחית לפיצויים. הנה כי במקרה הנדון, המטפל הורשע בהליך פלילי ונידון למאסר בפועל של 5 שנים, מאסר על תנאי וכן לקנס כספי בסך 10,000 ₪, עובדה אשר לא מנעה מן המטופלת הגשת תביעתה בהליך האזרחי.

עובדות המקרה:

בהיותה בת 20, פנתה התובעת לטיפול רוחני אצל הנתבע. לאחר כ- 5 שנים החל הנתבע לבצע בתובעת עבירות מין בטענה שמדובר באקטים המהווים חלק בלתי נפרד מהטיפול הרוחני.

בית המשפט דחה בזאת אחר זאת את כל טענותיו (המקוממות, כך ציינה השופטת בפסק דינה) של הנתבע, לפיהן יש לייחס לתובעת רשלנות תורמת משום שלא הביעה התנגדות למעשיו, ופסק כך:

"המקרה שלפניי הינו מקרה מייצג לתופעה חברתית חמורה במסגרתה אנשים המחזיקים בכוח או בסמכות כלפי צעירות, כגון: מטפלים, מעסיקים, מפקדים וכיו"ב, עושים בסמכותם שימוש ציני לצורך קבלת טובות הנאה מיניות מהצעירות התלויות בהם או הכפופות להם, תוך ניצול מעמדם, ויחסי האמון והתלות, המחלישים את יכולת הצעירות להתנגד ולגבש עמדה חופשית וצלולה לגבי המעשים המבוצעים בהן.

הנזק שנגרם לקורבנות עבירות אלו הוא עצום, הן לאור העובדה שהעבירות מבוצעות בדרך כלל בצעירות המצויות בשלב רגיש בחייהן הכרוך בתחושות בלבול וצורך ב'חיפוש עצמי', והן בשל העובדה שהמעשים מבוצעים במסווה של יחסי אמון ותלות על ידי מי שאמור היה להגן, לטפל, ולשמור עליהן. במקרה שבפניי נגרמה לתובעת, צעירה בתחילת דרכה, נכות פסיכיאטרית לצמיתות".

בנוסף קבעה השופטת כי עבירת מין – תהא סוגה וחומרתה אשר תהא – בהכרח מסבה לנפגעות נזק נפשי.

פסק הדין אימץ את הגישה הפמיניסטית לפיה מדובר בתופעה בעלת אופי מגדרי, הפוגעת באופן שיטתי, בעיקר בנשים, מתוך כוונה להנציח את חולשתן לכאורה.