הצגת מצג שווא כי נותן השירות הינו סוכן ביטוח תוך הטעיה ולקיחת כספים שלא כדין

הצגת מצג שווא כי נותן השירות הינו סוכן ביטוח תוך הטעיה ולקיחת כספים שלא כדין

ביום 27.07.08 ניתן פסק דין חשוב ומעניין בבית המשפט השלום מפי כבוד השופט מנחם קליין בעניין ת"א 52625/05 מועלם שרית (ע"י מחברת המאמר: עו"ד נני חגג חיים) נ' עתיד סוכנות לביטוח ודודי הילר( עו"ד שרה דוידוביץ).

העובדות -

הנתבע 2 עסק בתיווך בביטוח והציג עצמו בפני התובעים כסוכן ביטוח. הנתבע 2 לא החזיק ברישיון כדין של סוכן ביטוח ולא הייתה לו סמכות כדין לעסוק בתיווך בביטוח ולמכור פוליסות ביטוח. הנתבע שיווק לתובעים פוליסות של חברת ביטוח הפניקס, החתים אותם על הצעות ביטוח והיה חתום אף הוא על ההצעות כסוכן ביטוח.

הנתבע שכנע את התובעים לפדות את פוליסות הביטוח הקודמות שהחזיקו בהן בחברות הביטוח הראל ואיילון ולעבור לפוליסות חדשות של חברת הפניקס תוך מצג שווא כי בפדיון הפוליסות הישנות יש לנכות מס ולצורך כך עליהם לשאת בתשלום.

הנתבע 2 דרש מהתובעים לשלם כספים בגין הטיפול בפדיון הפוליסות לרואה החשבון שלו שאמור לטענתו לטפל בניכוי המס ולהוציא לתובעים ניכוי מס מופחת של 15.5% במקום 35% מס. התובעים פעלו והסתמכו על דבריו ושלמו לנתבע המחאות בסך של 10,640 ₪.

לבקשת הנתבע, לא נרשם שם הנפרע על ההמחאות, וזאת בטוענה שהשיקים יועברו כתשלום לרואה חשבון. בדיעבד התברר, כי השקים אשר התקבלו מאת התובעת הועברו לפקודת י.מ שרות עדיף בע"מ אשר בהתאם לדו"ח רשם החברות הינה סוכנות ביטוח בתל אביב, ואילו השיק אשר התקבל מאת התובע נפרע על שמו של הנתבע 2 עצמו.

לתדהמת התובעת בעת פדיון הפוליסה, התברר לה לאור העובדה כי הפוליסה אשר בוצעה בחברת הראל הינה פוליסה הונית, אין צורך בניכוי מס, ואילו באשר לפוליסה אשר בוצעה בחברת איילון (פוליסת תגמולים לעצמאיים) ניכתה כבר חברת הביטוח מס בשיעור של 35%.

כמו כן, לתדהמתו של התובע לאחר בדיקה עם חברות הביטוח התברר כי לאור העובדה כי הפוליסה אשר בוצעה לו בחברת הראל הינה פוליסה הונית, אין צורך בניכוי מס.

בפגישה נוספת שנערכה בין התובעים לנתבע, טען בפניהם כי הם זכאים להחזרי מס הכנסה ומסכום הזכאות יש לנכות כ- 25% לצורך טיפולו של רואה החשבון שלו ומשכך דרש מהתובעים לשלם סך של כ 9,694 ₪, אולם הסתבר כי ההמחאות כלל לא הועברו לרואה חשבון.

טענות הצדדים –

לטענת התובעים, הנתבע הציג להם מצג כוזב כי הנו סוכן ביטוח וכי בפדיון כספי הפוליסה יש צורך בניכוי מס, שלא נועד אלא לשמש אמטלה למשיכת כספים מהתובעים ולפיכך התובעים דרשו את חיובו של הנתבע 2 בגין התשלומים ששולמו לידיו ובנוסף בגין עוגמת נפש ובסה"כ כ 44,000 ₪.

לטענת הנתבע, בפגישה עם התובעים הובהר כי אינו סוכן ביטוח, אלא נציג הסברה וצבר ידע מעבודתו במספר חברות ביטוח בעבר. לאחר בדיקת הפוליסות של התובעים הוצע לתובעים כי יעברו לחברת הפניקס מהנימוק כי היא מעניקה כיסוי רחב יותר בעלות נמוכה יותר.

לטענת הנתבע 2, התובעים יצרו קשר עם רואה החשבון אשר מסר מהו שכר הטרחה המבוקש והנתבע העביר את השקים אליו ולאחר מכן היו התובעים בקשר ישיר עם רואה החשבון. לטענת התובעים לא היה קיים שום רואה חשבון כפי הנטען ע"י הנתבע 2 והם מעולם לא פגשו אותו ו/או לא ביניהם כל קשר.

הדיון בבית המשפט:

מצג שווא - בית המשפט קבע כי סוגית העיסוק והתיווך בשירותי ביטח שלא כדין הנה חמורה מאין כמוה וכבר מצאה את ביטוייה הקוגנטי במישורים האזרחיים והפליליים בסעיפים 14, 24 ו104 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסים (ביטוח), תשמ"א-1981, קובעים איסור לעסוק בביטוח ללא רישיון. יש באלו כדי להורות כי כל אשר אין בידו רישיון והסמכה כדין אינו רשאי לעסוק או לתווך בשירותי ביטוח.

סעיף 24 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסים (ביטוח) מציין מפורשות את הדרישות לשם העיסוק בתיווך בביטוח:
"24. (א) לא יעסוק אדם בישראל, בעצמו או על ידי אחר, בתיווך לענין ביטוח בין כל אדם לבין מבטח (להלן – עיסוק בתיווך) אלא אם כן הוא אחד מהמנויים בפסקאות (1) או (2) שלהלן, ובהתאם לתנאים המפורטים בהן:

(1) יש בידו רשיון לפי סימן זה – בהתאם לתנאי הרשיון;

(2) הוא יועץ פנסיוני – ובלבד שהעיסוק בתיווך נעשה כחלק מהייעוץ הפנסיוני ובהמשך לו, על פי הסכם ייעוץ פנסיוני כמשמעותו בסעיף 27 לחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני, שנערך בהתאם להוראות החוק האמור.

אכן טובתו של המבוטח היא אשר עמדה בראש מעייניו של המחוקק בקובעו את איסור העיסוק והתיווך בשירותי ביטוח. כמו כן, לא יינתן למי שאינו אמון ומוכשר במקצועות הביטוח לבוא בנעלי המבטח למען לא יצא המבוטח וידיו על ראשו.

כן ציין בית המשפט כי מפעולותיו של הנתבע 2 עלה כי אכן הוצג מצג שווא לעובדה כי הנתבע 2 הינו סוכן ביטוח וכי הנפקת הפוליסה הינה כדין. עלה כי הנתבע 2 חתום בשמו על הצעת הביטוח חיים של חברת הפניקס וזאת במקום השמור ל"חתימת הסוכן". כמו כן, בפוליסת הביטוח של הפניקס חברה לביטוח של התובעת נראה שמו של הנתבע 2 כסוכן הביטוח אליו ממוענת הפוליסה אשר פועל מטעם הנתבעת 1, עתיד סוכנות לביטוח.

ניכוי מס מופחת - בית המשפט קבע כי על אף טענתו של הנתבע 2 כי חברת הביטוח לא ניכתה 35% מס בעדותו, עלה כי ביום 26/02/04 בוצע ניכוי במס בגובה של 35% וזאת בניגוד להצהרותיו של הנתבע 2 כי גובה הניכוי יהיה 15.5% אחוז בלבד וביקש לגבות על כך תשלום.

לאחר ששמע בית המשפט את טענות הצדדים, עדויות הצדדים, הקלטות והראיות קבע כי מפעולותיו של הנתבע עלה כי אכן הוצג מצג שווא לעובדה כי הנתבע 2 הינו סוכן ביטוח וכי הנפקת הפוליסה הינה כדין.

בית המשפט אינו קיבל את טענת הנתבע כי העובדה כי לא צוין על כרטיס הביקור מטעמו כי הינו סוכן ביטוח מעיד על פעילותו, לאור העובדה כי חתימתו אשר הוצגה במקום בו קיים הצורך בחתימת סוכן הביטוח מדברת בעד עצמה. וקבע כי הנתבע 2 שיווק פוליסות ביטוח בניגוד לחוק.

בית המשפט קבע כי הנתבע 2 גבה סכומים מהתובעים שלא כדין, תוך עשיית עושר ולא המשפט והטעיית התובעים. עדותם הייתה אמינה בעיניו ועדיפה על עדותו של הנתבע, אשר כלל לא הביא לעדות את אותו רואה חשבון שהוא ייחס לו הדרישה לביצוע התשלום.

בהקשר זה קבע גם בית המשפט כי על אף הצהרותיו ועדותו של הנתבע 2 באשר לכספים אשר הועברו לרואה החשבון מר לב נמנע הנתבע 2 מלהביא את הרו"ח הנ"ל, העד מטעמו, אשר יתמוך בגרסתו.

בית המשפט התרשם מטענות התובעים מכנותם וקבע מפורשות כי דעתו היא כדעת התביעה. וכי קיים ממש בטענות התובעים כי נפלו קורבן לפעולותיו של הנתבע 2.

לפיכך בית המשפט החליט לקבל בחלקה את התביעה כנגד נתבע 2 וחייב את הנתבע 2 לשלם לתובעים בסך של 24,300 ₪, צמודים ונושאים ריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל ובנוסף הוצאות משפט שכ"ט עו"ד ומע"מ. יחד עם זאת החליט בית המשפט לדחות את התביעה במלואה כנגד הנתבעת 1.