רשימת הליקויים של המוסד לביטוח לאומי מופיעה בתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז - 1956 [להלן: "תקנות ביטוח לאומי"]. רשימת הליקויים דלעיל נעשתה בשנות החמישים ומאז כמעט ולא נעשו בה תיקונים (כמעט ולא הוספו פריטי ליקוי ו/או עודכנו פריטים קיימים).

תקנה 14 לתקנות ביטוח לאומי קובעת בזו הלשון:

"(א) דרגת נכות של נפגע לגבי ליקוי שלא פורט בתוספת, תיקבע לפי האחוז הקבוע לצד פגימה אשר לדעת הועדה דומה לליקוי הנפגע.

(ב) החליטה הועדה שלא ניתן לקבוע דרגת נכות כאמור בתקנת משנה (א) - תקבע, על פי שיקול דעתה, את אחוזי הנכות בהתחשב במבחנים שנקבעו בתוספת לגבי אותו איבר או אותה מערכת, ובהתחשב בסוג הפגימה ובהגבלה שגרמה לנפגע".

כן יודגש כי הוראת תקנה 14(ב) באה לעולם בחודש ספטמבר 2005 בעקבות תיקון תקנה 14 הנ"ל ע"י הוספת הוראה אחרונה זו.

כאמור, בפרקטיקה מומחים רפואיים בתביעות נזקי גוף קובעים נכויות לפי רשימת הליקויים שבתקנות ביטוח לאומי. אף יודגש כי בתביעות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, כמו גם בתביעות רשלנות רפואית, אין רשימת ליקויים ספציפית שהדין מחייב לקבוע דרגות נכות לפיה. נשאלת השאלה, האם מומחים רפואיים שנותנים חוות דעת רפואיות במסגרת תביעות נזקי גוף, והאם בתי המשפט שדנים בתביעות כאלו - מחוייבים לפעול בהתאם לאמור בתקנה 14 דלעיל? מהו הדין כאשר מומחה רפואי מביע דעה נחרצת על אי-מוכנותו לשקול קביעת נכות לפי תקנה 14, כאשר מוכח קיומה של פגימה שלא פורטה בתוספת?

תקנה 14 קובעת הוראות כלליות שחלות על כל המבחנים שברשימת הליקויים. המשמעות של תקנה 14 היא למעשה שרשימת הליקויים איננה סגורה, כך שבהחלט ניתן לסטות ממנה, במקרים מתאימים, על-פי שיקול הדעת. אין הדעת סובלת התעלמות מתקנה זו בעת קביעת נכות, כאשר מוכח קיומה של פגימה או ליקוי שלא פורטו ברשימה, ומן הדין לראות בתקנה זו כחלק בלתי נפרד מרשימת הליקויים. על-כן, מומחה רפואי מטעם בית המשפט הממונה במסגרת תביעת נזק גוף לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, כמו כל מומחה רפואי אחר הנותן חוות דעת בגין דרגת נכות, מחוייב לפעול בהתאם לאמור בתקנה 14, במידת הצורך.

במקרים מתאימים, אם-כן, הדין מחייב דיון בהפעלת תקנה 14. העדר דיון כלשהו בעניין, כאשר מוכחת עובדת קיומה של פגימה כלשהי, בהחלט עלול לגרום עיוות דין לנפגע, במיחוד כאשר מדובר בתאונת דרכים שבה לא ניתן להביא ראיות בדבר דרגת נכות מלבד חוות דעתו של מומחה הממונה מטעם בית המשפט.

לדעת הח"מ, כאשר מוכחת עובדת קיומה של פגימה כלשהי, שלא פורטה ברשימת הליקויים או שמהווה רק חלק מהתנאים הנדרשים בפריט ליקוי מסוים, וכאשר מומחה רפואי מטעם בית המשפט נמנע מלערוך דיון בהפעלת תקנה 14 - הדבר מצדיק מינוי מומחה נוסף, ובמקרים מתאימים אף סטייה ממסקנותיו וקביעת דרגת הנכות ע"י בית המשפט.