שופטת ביהמ"ש המחוזי בחיפה צלה קינן גזרה על נאשם פלוני יליד 1968 מיישוב הסמוך לחדרה , שהורשע עפ"י הודאתו בהתאם להסדר טיעון , בעבירות של דרישת נכס באיומים, תקיפת בת זוג בנסיבות מחמירות, ניסיון לתקיפת קטין בנסיבות מחמירות, היזק בזדון ואיומים -כלפי בני משפחתו – אשתו וילדיו בני 16 ו-17 שנים, את העונשים הבאים : מאסר בפועל של 36 חודש, מאסרים על תנאי לתקופות של 12 חודשים ו-6 חודשים בהתאם לסוגי העבירות, והפעלת ההתחייבות לבל יעבר עבירות על סך 5,000 ₪ שניתנה בתיק אחר.
הערה: בהסדר הטעון שהוגש לביהמ"ש שונו עבירות בכתב האישום המקורי ולעניין העונש לא היתה כל הסכמה ונקבע כי כל צד יהיה רשאי לטעון לעונש באופן חופשי.
רקע:
השופטת קינן ציינה כי בפרשה הנוכחית הורשע הנאשם בשורה של עבירות שתחילתן בדרישה מאישתו ליתן לו כסף, כשאין הוא מותיר בפניה ברירה אלא להיענות לדרישתו. משלא נענה פתח בהשתוללות, במהלכה שבר חפצים המשמשים את משק הבית המשותף ובכך לא הסתפק. כאשר ביקשה ממנו אשתו לחדול ממעשיו איים עליה להרוג אותה אם תפנה לעזרת המשטרה. כל זאת עשה בנוכחות ילדיו הקטינים, בני 16 ו-17 שנחלצו להגנתה של אימם והנאשם ברצותו להרתיעם מהושטת עזרה לאם, ניסה לפגוע בהם. התערבותם של הקטינים לא מנעה ממנו את המשך התקיפה, במהלכה לפת את האישה בגרונה והחל לחנוק אותה ולאחר מכן תקף אותה באמצעות מקל של עץ וכך גרם לה בסופו של דבר להכנע לדרישתו ליתן לו כסף. כשבקשה האישה להזעיק את המשטרה, חטף מידה את מכשיר הטלפון הסלולרי ושבר אותו. את מעשיו הנפשעים חתם הנאשם באיום על אישתו וילדיו, באומרו להם כי אם יתלוננו על מעשיו יהרוג אותם.
השופטת הוסיפה כי עובדות אלה, אף כשהן עומדות לעצמן, מוכיחות הן את העדר המעצורים של המשיב ואת גודל הסיכון הנשקף ממנו לבני ביתו. סביר להניח שנוכחותם של ילדיו במקום והתערבותם לטובת האם מנעו תוצאה קשה יותר לאישה. משכך גם בעובדה שלא נגרמו חבלות קשות למי מהמתלוננים אין כדי להמעיט מחומרת העבירות. על הסכנה הנשקפת מאת הנאשם מעיד גם עברו הפלילי ובמיוחד עבירות האלימות שנעברו כלפי האישה והילדים בשלהי 2006, מהן עולה כי אצל הנאשם, אלימות הינה דרך חיים. חיזוק להתרשמות זו מצוי בעובדה שהנאשם לא הפיק את הלקח הראוי מעונש המאסר שנגזר עליו בשל אותה פרשה וגם מע"ת והתחייבות לא גרמו לו לשנות את דרכיו. אין מנוס איפה מן המסקנה כי בענייננו ראוי לאמץ את הרטוריקה המחמירה של ביהמ"ש העליון, הלכה למעשה.
השופטת קינן ציינה כי כמסתבר על אף חלוף השנים ועל אף הצווי החד משמעי של הפסיקה להחמיר בענישה במקרים של אלימות במשפחה ,כדי להביא לביעור הנגע או למצער לצמצומו דומה שלא חל שינוי של ממש בממדי התופעה ולפתחם של בתי המשפט, על ערכאותיהם השונות מובאים חדשים לבקרים מקרים קשים ומטרידים של אלימות במשפחה.
במסגרת שקוליה לענישה שקלה השופטת לחומרה את חומרת העבירות, את עברו הפלילי של הנאשם ואת הנחיות הפסיקה ומנגד זקפה לזכות הנאשם את הבעת החרטה ואת הודייתו שייתרה את עדויות המתלוננים בבית המשפט.
.JPG)
