סכסוכים רבים המגיעים לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה מקורם בירושה ואופן חלוקתה בין בני המשפחה. פעמים רבות, סכסוכים אלו נמשכים לאורך שנים ויוצרים קרע בין בני המשפחה, שאינו ניתן לתיקון. דוגמא לסכסוך מעין זה ניתן לראות בפסק הדין דנא.
יש לכם שאלה?
פורום ירושות וצוואות
פורום עיזבון
פורום מקרקעין
פורום בית המשפט לענייני משפחה
פורום גישור ובוררות
במקרה דנן, הוגשה לבית המשפט תביעה בנושא חלוקת עיזבון ההורים המנוחים של בעלי הדין. על פי עובדות המקרה, שני התובעים היו אחים שתבעו את אחיהם השלישי ואת החברה שהייתה בשליטת הוריהם טרם פטירתם. בבעלות החברה היו נכסי מקרקעין רבים וזכויות בעסקי החקלאות. במועד הקמת החברה, הוקצו לבניהם של המנוחים שלוש מניות רגילות, כך שכל בן קיבל מניה. מניות ההנהלה הוקצו למנוחים בצורה שאפשרה להן שליטה מלאה בחברה, כאשר בניהם שימשו כדירקטורים ומנהלים.
רקע
בשנת 1997, שני ההורים נפטרו. בשנת 2000, הוצאו צווי ירושה מכוחם, שלושת הבנים היו היורשים על פי דין, בחלקים שווים. בהתאם לאמור בצווים, מניות ההנהלה הועברו לשלושת הבנים ונרשמו על שמם בפנקס החברות. אולם, הנתבע הוא שניהל בפועל את ענייני החברה ורכושה, מתוקף היותו הדירקטור היחיד בה. אז, החלו הסכסוכים בין היורשים.
במסגרת סכסוכים אלו, כל אחד מהצדדים פנה אי אלו פעמים לבית המשפט בבקשה למתן צווי מניעה וסעדים נוספים, כאשר בעלי הדין אף השתתפו בהליכי גישור שלא צלחו. ההליך דנן נפתח בשנת 2006 ונסב סביב מחלוקות בעלי הדין באשר לשאלת היקף נכסי העיזבון וזכויות הצדדים בהם ובחברה שהייתה בבעלות המנוחים.
הכרעה
לאחר סקירת הראיות ושמיעת טענות הצדדים, השופט קיבל את התביעה בחלקה. הוא פסק שפעולת הנתבע, במסגרתה הוא רשם לזכותו מקרקעין רבים שהיו רשומים על שם המנוחים, נעשתה בניגוד לדין. שכן, הנתבע זקף לזכותו זכויות רבות יותר ממה שהוענקו לו בצוואה. אמנם, הנתבע טען שבינו לבין המנוח נחתם הסכם שותפות ומכוחו המקרקעין נרשמו על שמו, אך השופט דחה טענה זו וקבע שלחוזה לא היה תוקף.
בנוסף, השופט קבע שהדרך בה הנתבע ניהל את חשבונות העסק שהיה בבעלות המנוחים לא הייתה כדין. זאת מאחר והנתבע השתמש בחשבון הבנק של העסק מבלי לחלק את הכספים שהיו שם לתובעים. כלומר, בניגוד לצוואה. בנוסף, הוא לא נתן דין וחשבון בנוגע למצב חשבון העסק ביום פטירת המנוח ואף נקבע שהנתבע הפיק טובות הנאה מהשימוש בחשבון לצרכיו הפרטיים, חרף העובדה שהכסף היה שייך לאביו. השופט הוסיף שהנתבע ניהל את החברה תוך התעלמות מזכויות התובעים כבעלי מניות הנהלה, ובכך הביא לקיפוחם.
בסופו של דבר, השופט הורה על הכרה בכל המקרקעין שהיו שייכים למנוחים כשייכים לעיזבון. לפיכך, היה צריך לחלקם באופן שווה בין כל שלושת האחים. כך גם באשר לכספים שהיו מצויים בחשבונות הבנק שנרשמו על שם המנוחים. עם זאת, השופט קבע שנכסי המקרקעין שהיו רשומים על שם הנתבע טרם לפטירת המנוחים, היו שייכים לראשון בלבד ולא היה מקום להכיר בהם כחלק מנכסי העיזבון. על כן, התובעים לא היו זכאים לזכויות בהם.
.jpg)
