בשפ 8121/06 שמעון אביסדריס נ' מ"י
עובדות המקרה:
המנוח, הגיע לביתו של העורר, שהינו קרוב משפחתו, התעמת איתו והניף לעברו סכין. העורר תפס בידו של המנוח, הצליח לחלץ ממנה את הסכין ודקר את המנוח באמצעות הסכין 4 פעמים, אחת בגב, ושלוש בבית החזה.
המנוח הובהל לבית החולים ושם נפטר כתוצאה מהדקירות הקטלניות. ביהמ"ש קמא כי אין זה המקרה לדון בחלופת מעצר הן בשל חומרת העבירה בה נאשם העורר והן לאור עברו הפלילי המכביד של העורר.
מהם השיקולים בהם יש לשחרר נאשם לחלופת מעצר?
אין מחלוקת כי הקטטה האלימה נפתחה ביוזמת המנוח. הוא שהגיע אל העורר מצויד בסכין ואף הניף אותה לעברו.
עם זאת, מצבים מעין אלו, שבהם תגובתו של המותקף מביאה למותו של התוקף, אינם בהכרח סיטואציות של הגנה עצמית, ולעתים מהווים הם מעשי רצח, גם אם ההחלטה להמית מתגבשת רק בסמוך לפני גרימת המוות.
מצד אחד, כעולה מגרסתו, העורר הצליח להשתלט על המנוח, חילץ את הסכין מידיו ואחז בה בידיו הוא. חרף השתלטות זו, נעץ את הסכין בגופו של המנוח מספר פעמים, במקומות רגישים (בית החזה והגב), כאשר שתיים מן הדקירות היו עמוקות, כ-10 ס"מ כל אחת. בנוסף, דאג העורר להעלים את הסכין בתום האירוע, בהשליכו אותה מחלון ביתו.
מצד שני, אין להתעלם מטענת העורר, כי המנוח היה חברו הטוב וכי עובר למותו היה המנוח "תחת השפעת מתדון (סם נרקוטי) בכמות גדולה ואלכוהול בכמות קטנה-בינונית".
בחינת הראיות ומכלול הנסיבות מעלה, בשלב זה, כי קיימת תשתית של ראיות-לכאורה נגד העורר, ולו לכך שביצע עבירה של הריגה.
יחד עם זאת ולנוכח נסיבות המקרה, ובהתחשב בכך שאת כל עבירות הרכוש והאלימות, כמו גם עבירות הסמים היותר חמורות, ביצע העורר לפני למעלה מעשור, בטרם הקים משפחה בת שלושה ילדים, יש מקום להורות על הגשת תסקיר מעצר לצורך שקילת האפשרות של שחרורו לחלופת מעצר.
לסיכום,
חלופת מעצר נשקלת בכפוף לכוחה להפיג את מסוכנתו של הנאשם. לעיתים, נסיבותיו האישיות של הנאשם, אף אם לא מקימות חלופת מעצר מיידית, יכולות להורות על הגשת תסקיר מעצר לצורך שקילת האפשרות של חלופת המעצר.
.JPG)
