תמ"ש 24590/03 א.ש. הנאמן נ' י.צ


תביעה זו הוגשה על ידי נאמן על נכסי גב' י.ל., פושטת רגל, למתן פסק דין הצהרתי לפיו לפושטת הרגל מחצית מהזכויות ברכוש שלה ושל נתבע 1 (להלן- הצדדים) וברכוש של נתבע 1. פושטת הרגל היתה נתונה להשפעתו המוחלטת של אחיה.

 

פושטת הרגל הסכימה כי אחיה ישתמש בשמה לצורך השתתפות בהגרלות מגרשים שערך מינהל מקרקעי ישראל, הצעות האח כשרשם שמה של פושטת הרגל כמגישת ההצעות התקבלו והביאו לזכיה לרכישת שלושה מגרשים.

 

על המגרשים נרשמו משכנתאות, שכן רכישתם נעשתה על ידי לקיחת משכנתא כאשר הפועל, היוזם והמביא והמוציא הבלעדי בענין זה היה אחיה של פושטת הרגל כאשר היא לא ידעה דבר מהנעשה בעניין זה לא הייתה מעורבת כלל באופן רכישת המגרשים והמימון לבד מנתינת שמה, חתימתה על ייפוי כוח לטובת האח וחתימה על שטרי משכנתאות על פי בקשת האח.

 

בנסיבות אלה, נקלעה פושטת הרגל למשבר כלכלי, לאחר שהאח הפסיק לשלם תשלומי המשכנתא והבנק המלווה דרש כספו וגרם להכרזתה כפושטת רגל.

 

האם יש לקבל את תביעת הנאמן?


1. הצדדים ניהלו משק בית משותף, גידלו ילדיהם בדירה המשותפת בה התגוררו יחד, היה שיתוף כלכלי ביניהם, נתבע 1 דאג לכלכלת הבית. זאת על אף יחסיהם האישיים הגרועים, משק הבית נוהל על ידי שניהם והטיפול בילדים.


2. עם זאת, יכול בן זוג אשר כעיקרון חלה על היחסים שבינו לבין בן זוגו "חזקת השיתוף" לנסות ולהוכיח, כי החזקה בנסיבות העניין נסתרה, ואין בפועל שיתוף רכושי בינו לבין בן זוגו. אף יכול בן זוג להוכיח כי אף שבין הצדדים אכן קיים שיתוף בנכסים, לגבי נכס מסוים או נכסים ספציפיים, נסתרת חזקת השיתוף ומוכח כי לא הייתה כוונת שיתוף כזו.


3. כך באשר למגרשים הרשומים על שם פושטת הרגל ואשר נרכשו למעשה על ידי אחיה כפי שצוין לעיל. מגרשים אלה אין לומר כי שותפים הם לפושטת הרגל ולבעלה - נתבע 1, באשר חזקת השיתוף נסתרה. הרכישה, מתן ההרשאה על ידי פושטת הרגל לאחיה להשתמש בשמה לרכישת המגרשים, וכל הנלווה נעשו ללא כל ידיעה של נתבע 1, מאחורי גבו, ועל פי הראיות שעלו ברור שהיה מתנגד לכך לו ידע.


4. במקרה דנן, כעולה מהנסיבות העולות ממכלול הראיות ותיקי המשפחה, פושטת הרגל מבכרת את טובת נתבעים 2 ו- 3 ותפעל למענם בכל דרך בעוד עם נתבע 1 יחסיה עכורים וכפי שהתיחס אליהם נתבע 1.

 

משכך, ברור ונהיר שפושטת הרגל הסכימה למתן המתנה על ידי נתבע 1 לנתבעים 2 ו- 3 ומבחינתה איננה מתייחסת לנכסים- החנות והדירה - כאל נכסים שלה אף לא בחלקם , כי אם כאל נכסים של ילדיה נתבעים 2 ו- 3 ולו התייעץ עמה נתבע 1 לא הייתה דורשת שהנכסים יירשמו בשמה כולם או חלקם או שיישארו בבעלותה המלאה או החלקית.


5. "חזקת השיתוף" באשר לנכסים אלה נסתרה ואף שהנתבע 1 נותר רשום כבעלים של הנכסים, שעה שכוונתו האמיתית היתה שהנכסים יהיו נכסים של ילדיו נתבעים 2 ו- 3 ורק מחמת חשש שבזקנתו כשיזדקק לסיוע ילדיו יבוא מעמדה של חולשה ועל כן ביקש לרשום הנכסים על שמו, הרי שלפושטת הרגל לא הייתה דרישה דומה, מבחינתה טוב לה שהנכסים יהיו שייכים לילדיה נתבעים 2 ו- 3, מבחינתה לא הייתה חפצה ברישום נתבע 1 כבעליהם וכן לא ברישומה היא כבעלים או השארתה כבעלת זכויות בנכסים.


לסיכום,

 

אין מתקבלת תביעת התובע- הנאמן למתן הצהרה כי לפושטת הרגל זכויות בנכסים מכוח חזקת השיתוף, שכן נסתרה החזקה בנסיבות התביעה דנן, והוכח, כי מבחינת פושטת הרגל וביחסים בינה לבין נתבע 1, הנכסים הם של ילדיה, ולא של בעלה – נתבע 1, ובוודאי חלקה בנכסים הוא לילדיה, לו אכן היה נקבע שלה חלק בנכסים.