עפ 11331/03 קייס נ' מ"י
עובדות המקרה:
על-פי הכרעת הדין, המערער הצטרף לקשר שנקשר על-ידי הנאשמים האחרים בתיק ליצוא סמים מסוכנים מהולנד לארה"ב. במסגרת הקשר הנ"ל שידל המערער אחד בשם דוד שטיינבוך לשמש כבלדר ולהעביר כמות גדולה של סמים מהולנד לארצות הברית.
המערער הורשע המערער בעבירה של שידול לסחר ויצוא סמים וכן בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע, ודינו נגזר לשלוש שנות מאסר לריצוי בפועל, שנתיים מאסר על תנאי והפעלה, במצטבר, של מאסר מותנה בן 12 חודשים. הראיות העיקריות עליהן נשען בית המשפט המחוזי לצורך הקביעה כי המערער הנו "משדל" הן ההקלטות של השיחות הטלפוניות בהן הוקלטו הקושרים והמערער.
המערער טוען כי לא הוכח כי ביצע עבירת שידול.
הוכחת היסוד העובדתי של עבירת השידול:
1. לצורך קביעה כי מתקיים היסוד העובדתי של עבירת השידול, על התביעה להוכיח שהמשדל הניע את המשודל לבצע את העבירה והביא לידי כך שהתגבשה אצלו ההחלטה לבצעה. זאת, בין שהרעיון המקורי לביצוע העבירה היה של המשדל, ובין שהייתה זו, מלכתחילה, יוזמתו של המשודל. בכל מקרה, נדרש קיומו של קשר סיבתי בין המשדל ובין היסוד הנפשי של המשודל.
2. מבחינת טיבו, הרכיב ההתנהגותי של השידול צריך אפוא להתבטא בהתנהגות בעלת אפקטיביות פוטנציאלית, העשויה להשפיע מנטאלית על המשודל, שיקבל את ההחלטה לבצע את העבירה, יעד השידול.
בכך, מתקשר הרכיב ההתנהגותי, על טיבו, עם הנסיבה הרלוונטית להתהוות השידול – משודל שזקוק להשפעה מנטאלית חיצונית, כדי להחליט לבצע את העבירה. הייתה ההשפעה מיותרת או לשווא, יכול היה להיות טיב ההתנהגות אשר יהיה, אך שידול ממנו לא יצמח.
3. במקרה דנן, חרף קיומן של ראיות ישירות לכך שהמערער "הביא" את שטיינבוך לקשר, ותיווך בעניינו לדבר עבירה, קיים חלל ראייתי, לפחות ככל שמדובר בראיות ישירות, בכל הנוגע למגעים שקוימו בין המערער לבין שטינבוך ולאינטראקציה שבין השניים בנושא זה. כך, אין ראיה על הדברים שהוחלפו בין השניים בנושא ייצוא הסם נשוא האישום, או על כך שהמערער שכנע את שטיינבוך ליטול חלק ביצוא הסם.
האם יש לראות את המערער כמבצע העיקרי של עבירת סחר וייצוא סמים?
1. עבירת ייצוא או יבוא של סם, כפי שהיא מוגדרת בפקודת הסמים, סוטה מההגדרה הרגיל של מבצע עיקרי, והיא חלה גם על מי ש"הקל" על יצוא הסם, שבדרך-כלל נחשב למסייע. "הקלה" על יבוא או יצוא משמעה עשיית מעשה ההופך את ה"יבוא" או ה"יצוא" לקל יותר. למעשה, מדובר ב"סיוע" ל"מייבא" או ל"מייצא".
2. אחריותו של מי שהקל על ייבוא וייצוא סמים, אינה נגזרת מאחריותו של עבריין עיקרי, היא כי עצם מעשה של 'הקלה' או 'סיוע' די בו, כשלעצמו, לשם הרשעתו של המסייע בעבירה, ואין כל דרישה להמתין כי תתרחש עבירה מוגמרת, או ניסיון לעבור עבירה מוגמרת, כדי שניתן יהיה להעמיד לדין את המסייע ולהרשיעו.
3. במקרה שלפנינו, המערער סיפק לקושרים בלדר "מומחה", כשהוא מודע לתפקיד שנועד לבלדר זה בייצוא הסם. במעשה זה הקל המערער על ייצוא הסם. יש להרשיעו בעבירה זו.
לסיכום,
יש להוכיח כי המשדל הניע את המשודל לבצע את העבירה. כמו"כ עבירה של יצוא/יבוא סמים חלה גם על מסייע ולא רק על המבצע העיקרי.
(1).jpg)
