הרכב שופטי ביהמ"ש המחוזי בחיפה קבל עתה את ערעור המדינה על קולת העונש שנגזר לנאשם יצחק קופמן יליד 1963 מפרדס חנה ,בוחן במשרד הרישוי, שהורשע ע"י בימ"ש השלום בעבירות של הטרדת קטינה בת 13 באמצעות מתקן בזק (גלישה באינטרנט), איומים, הטרדה מינית, נסיון למעשה מגונה בפני קטין בגין מעשיו בפני תחקירניות תכנית "כלבוטק" נסיון לבצע מעשה מגונה בפומבי בפני קטין, נסיון להטרדה מינית, מעשה מגונה באדם (במתלוננת בחנות מכולת), והפרת הוראה חוקית לאחר הפר "מעצר בית" חלקי בו היה נתון.

 

השופטים הכפילו את עונשו וגזרו עליו מאסר בן 24 חודשים, במקום 12 חודשים שנגזרו עליו בבימ"ש השלום והותירו בעינם את שאר חלקי גזה"ד. ערעורו של הנאשם על חומרת העונש נדחה ע"י השופטים מהטעמים המפורטים בהרחבה בגזה"ד.


הרכב השופטים: אב"ד השופט רון שפירא והשופטים תמר נתנאל שרון ואלכס קיסרי.


רקע:


הנאשם נחשף ע"י תחקירני תכנית "כלבוטק", והורשע בבימ"ש השלום במסגרת הסדר טיעון ולאחר הגשת כתב אישום מתוקן בשלושה אישומים שונים (שיפורטו להלן) ונגזרו עליו 12 חודשי מאסר בפועל,12 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים, קנס בסך 5,000 ₪ ותשלום פיצוי לקטינה בסך 15,000 ₪.


הארועים בגינם הורשע בעבירות הנ"ל הינם:


עפ"י האישום הראשון - ביום 7.2.07, תוך גלישה באינטרנט, מהמחשב שבביתו נכנס הנאשם למשחקים שונים באתר "טיפו" והחל להתכתב עם קטינה בת 13 (ילידת 8.12.93) .

 

הנאשם הציג עצמו כנער בן 15 וקיבל את כתובת ה- ICQ שלה, באמצעותה המשיך להתכתב איתה, תוך שהוא יודע מפיה, את גילה ואת תאריך הולדתה המדויק.

 

לאחר שהקטינה מסרה לו את מספר הטלפון הנייד שלה החל להתקשר אליה ללא הרף ( במהלך 12 ימים 182 פעמים), כשבחלק מהשיחות הוא מתבטא בביטויים מיניים שונים ולעיתים אף גונח ומבקש להיפגש עימה לצרכים מיניים וזאת – למרות שהיא הדגישה בפניו שהיא אינה מעוניינת בקשר עימו.

 

במהלך אחת השיחות בהן גנח הנאשם והתנשף באזניה, נטל אביה את הטלפון ואמר לנאשם שהוא ישלח אליו חוקר פרטי ובתגובה איים עליו הנאשם שיחסל אותו.כן איים על הקטינה בבצוע מעשה סדום בניגוד לרצונה ובחיסולה.

 

בנוסף, ולמרות סירוב מפורש מצדה, נכנס הנאשם לכתובת ה- ICQ שלה, והראה עצמו, באמצעות מצלמת אינטרנט, כשהוא ערום בפלג גופו התחתון, חשף את אבר מינו ואונן ובהמשך גם שלח לקטינה, באמצעות התכנה הנ"ל, תמונה מצולמת של איבר מינו.


עפ"י האישום השני- הורי הקטינה פנו אל צוות תכנית התחקירים "כלבוטק", על מנת לאתר את הנאשם ולחשוף פעולותיו. צוות התכנית הפעיל שתי תחקירניות, שהתחזו בפני הנאשם (באמצעות מחשבו של האב), לשתי קטינות, האחת – בת 12 שנים והשניה – בת 11 שנים.

 

בפני האחת באמצעות מצלמת אינטרנט, חשף את איבר מינו ולשניה אמר שיתן בלון אדום אם תספק את יצריו, ביקש ממנה לגעת בעצמה, שאל אותה לגודל החזה שלה ועד כמה היא מפותחת לגילה.


עפ"י האישום השלישי בחנות מכולת בפרדס חנה, ביצע הנאשם מעשה מגונה במתלוננת, בכך שנגע באמצעות ידו בחזה והשהה את ידו על החזה, למשך מספר שניות, לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיני. כן צרף תיק נוסף במסגרתו הפר הוראה חוקית לאחר שהפר "מעצר בית" חלקי, שנקבע בהחלטת בימ"ש במסגרת שחרורו ממעצר עד תום ההליכים, בו היה נתון בגין העבירות הנ"ל.


השופטת תמר שרון נתנאל ציינה כי רשת האינטרנט שינתה, באופן מהותי ומשמעותי ביותר את היכולת ליצירת תקשורת בין בני האדם, דבר המציב בפני העושים שימוש במדיה, כר נרחב להתקשרויות, במגוון אפשרויות, למעשה – כמעט ללא גבול, כל זאת – תוך שמירה על אנונימיות, המאפשרת הסתרה מכוונת של זהותו האמיתית של המתקשר.

 

פועל יוצא מכך הינה אפשרות קלה וזמינה ביותר להוליך שולל את הצד האחר לתקשורת זו, ע"י התחזות כאחֵר, כפי שנעשה במקרה אשר בפנינו, בו הנאשם, שהינו גבר כבן 46 שנים, הציג עצמו בפני הקטינה, כנער בן 15. תכונות אלה של המדיה מקנות למתקשר, מטבע הדברים, גם תחושת הגנה ותחושת בטחון רבה (גם אם מדומה, במידה מסוימת) ומשכך, יוצרות הן פיתוי רב לעשות שימוש באינטרנט לביצוע מעשים כגון אלה.


השופטת הבהירה כי אין מדובר במקרה אחד או במקרים בודדים, אלא במסכת של מעשים קשים. פרט האישום הראשון מתאר הטרדות חוזרות ונשנות, שנמשכו באופן אינטנסיבי במשך 12 ימים בהם, כאמור, התקשר הנאשם אל הקטינה לא פחות מ- 182 פעמים, היינו, כ- 15 התקשרויות, בממוצע, בכל יום, שנפסקו רק בעקבות תפיסתו .


מדובר בהטרדות קשות של ילדה בת 13 ושל מי שהנאשם חשב שהן ילדות בנות 11 ו- 12 שנים בלבד, בהן התבטא הנאשם הן בביטויים מיניים בוטים והן בחשיפת איבר מינו ובאוננות. בנוסף, מדובר גם באיומים קשים לפגיעות פיזית, בעלות אופי מיני קשה, אשר איים הנאשם על הקטינה (לפי ידיעתו) וכן איים על אביה הן בחיסולם והן בבצוע מעשים מיניים קשים בקטינה.

 

כן ציינה השופטת כי מריבוי ההתקשרויות עולה, שהנאשם "עסק" בהתקשרויות אלה באופן אינטנסיבי ביותר, לרבות במהלך עבודתו כבוחן במשרד הרישוי ולא נרתע גם מביצוע מעשה מגונה פיזי, גופני, בפומבי, כאשר נקרתה על דרכו "הזדמנות", בעת שהיה בחנות מכולת. מדובר , איפוא, בעבריין מין סדרתי ורצידיביסטי, אשר מהערכות המסוכנות שנערכו לו, עולה חשש של ממש שהוא יחזור על מעשיו.


השופטת שרון נתנאל הבהירה כי חובתו הראשונה של ביהמ"ש בהליך הפלילי, היא החובה להגן על הציבור, מקבלת משנה תוקף במקרים בהם מעשי העבירה מופנים נגד קטינים.

 

במקרים כאלה – השיקול המרכזי הינו הגנה על הקטינים. זאת, לאור חולשתם של הקטינים והאפשרות המזומנת לעבריינים לנצל חולשה זו. חולשה זו באה לידי ביטוי במיוחד בעבירות מין, בין היתר בשל כך שהן מתבצעות, דרך כלל, בהסתר, בשל כך שחשיפתן והדיבור עליהן קשה על הציבור בכלל ועל קטינים בפרט.


עוד הבהירה השופטת כי אין מקום להקל בענישה במקרים בהן מתבצעות עבירות מסוג זה באמצעות רשת האינטרנט. זאת, דווקא משום תכונותיה, המקנות לעבריין תחושת ריחוק ותחושה של הגנה רבה יותר מאשר עבירה המבוצעת פנים אל פנים. מכאן, ככל הנראה, גם נפיצותן של עבירות אלה, המתבצעות באמצעות האינטרנט, כפי שעולה, בין היתר, מתחקיר ערוץ 10. גם משום כך יש צורך בענישה מחמירה ומרתיעה. שיקול נוסף לחומרה הוא הנזק המשמעותי שנגרם לקטינה, כעולה מתסקיר קרבן העבירה.


השופטת ציינה בשם חברי הרכב השופטים את הדברים הבאים: "איננו סבורים שהעונש שגזר בימ"ש קמא על הנאשם נוטה לחומרה. נהפוך הוא. סבורים אנו שהוא נוטה לקולא במידה המצדיקה התערבותנו. גם כאשר מביאים אנו בחשבון, לטובת הנאשם, את הפרסום החריג לו זכה הנאשם עקב מעורבות התקשורת, את העובדה שאין לו הרשעות קודמות, את הימים בהם שהה במעצר ולאחר מכן ב"מעצר בית" ואת ההליך הטיפולי שהוא עובר, סבורים אנו שהעונש שגזר בימ"ש קמא על הנאשם אינו מבטא, כראוי, את חומרת מעשיו והשלכותיהם ואין בו די כדי להרתיע, לא את הנאשם דנן ואף לא אחרים, מביצוע מעשים מסוג זה".


האב"ד רון שפירא והשופט קיסרי הצטרפו לקביעות השופטת שרון נתאל ומשכך נתקבל ערעור המדינה ונדחה ערעור הנאשם.


עפ"ג 14738-03-10 ואח' ניתן עתה 1.7.10