במשך 33 השנים שאני מטפל בתביעות של נכים בשרות הצבאי: חיילי חובה, קבע ומילואים, צברתי " הכרויות עם נכים רבים ואף נכות, מחלות רבות ופגימות: שכיחות יותר ושכיחות פחות.
הפנייה למומחים מפתיעה בתוצאות, כיוון שניתן לקבל תשובה ממומחה שאין קשר בין המחלה בה חלה החייל או השוטר, לבין תנאי השרות ששירת. קורה שהמומחה "שוכח" להודיע לחייל שפונה אלי ואיננו אומר לו שהוא מומחה מטעם קצין התגמולים.
ישנן תופעות נוספות שהנכה המופתע, שמע על חברים שהוכרו כנכים בנסיבות שרות זהות, והמומחה מטעמו איננו מוצא קשר בין המחלה והנכות שהוכרה לחבר, אך לא לחייל עצמו.
השוני בין עמדות המומחים, כשאחד מוצא קשר בין מחלה ותנאי השרות, ואחר איננו מוצא, תלויים במחקרים שמכיר המומחה ונכונותו להיות "פתוח" למחקרים חדשים ובדיקות שונות שנעשו.
הדרך המומלצת היא להיות מגובה בייצוג ובטיפול בתביעה בעורך דין מומחה שיש לו מאגר מומחים שעברו את "טבילת האש" של חקירה והתיחסות בפסקי דין שניתנים בבתי המשפט השונים.
אסור לשוטר, לאיש השב,ס ולחייל להתיאש. ישנן מחלות רבות ופגימות רבות, שאם תוצגנה למומחה כל העובדות שרלבנטיות לתולדותיר של הנפגע, והתאמה למומחה שעוסק הרבה בתחום בעצמו וכחוקר, וכך הדרך להכרה בנכות, תהייה ברורבה הרבה יותר.
התקבלה חוות דעת שלילית לגבי קשר בין מחלה או חבלה ונכות, חייבים להמשיך ולבדוק, ולא להתייאש.
