עפ147/77 סעדיה נ' מ"י
עובדות המקרה:
למתלונן חנות למכירת שיפודי בשר צלוי ומשקאות בסמטת הכרמל, וחנותו זו קיימת כאחת-עשרה שנה. לפני כשנה וחצי פתחו הורי המערערות בחנות השכנה עסק דומה, ואת העסק הזה ניהלה המערערת מס' 1. למערערת מס' 2 היה דוכן למכירת פירות בקרבת מום.
קירבת שני העסקים ואפיים מצביעים על התחרות מסחרית ביניהם ולהתחרות זו הצטרפה עילת סכסוך נוספת - עדותו של המתלונן במשפט פלילי נגד בעלה של המערערת מס' 2.ביום המעשה, הכו המערערות את המתלונן והמערערת מס' 1 לקחה סכין גדולה של המתלונן וניגשה אל מאחורי גבו.
אותו רגע לא היה יכול המתלונן לראותה, אך הוא הרגיש דקירה בגבו ונפל. מיד ברחה הנאשמת מס' 1 עם הסכין בידה ובעת ששכב פצוע עוד המשיכו הנאשמות מס' 2 ו-3 להנחית עליו מכות ובעיטות, עד שבא אביהן וסילק אותן משם.
בבית-המשפט המחוזי הורשעו שלוש אחיות בגרימת חבלה חמורה למתלונן, וגרימת נזק בזדון לרכושו של המתלונן. המערערות מס' 2 ו-3 מערערות על הרשעתן בעבירה של גרימת חבלה חמורה, והן מערערות הן על ההרשעה והן על חומרת העונש, המערערת מס' 1 מערערת רק על חומרת העונש.
אחריות פלילית בעבירת תקיפה:
1. אם שניים או יותר אנשים פועלים בכוונה פלילית משותפת, אזי הם אחראים לכל עבירה שבוצעה תוך החתירה אל המטרה המשותפת, על-ידי אחד מהם, בתנאי שאותה עבירה היא בחינת תוצאה מסתברת מן החתירה הזאת.
2. במקרה דנן הוכח עובדתית ששלוש הנאשמות פעלו ביחד ועל-ידי השתתפותן ופעילותן גרמו לתוצאה החמורה. הוכח שמלכתחילה השתמשו המערערות בכלים שנמצאו במקום ושכל אחד מהם היווה באפיו כלי קטלני אם ישתמשו בו לשם תקיפה. לכן ברור, שהשימוש בכל אחד מהכלים האלה נעשה במסגרת הכוונה המשותפת.
3. התנכלותן של המערערות למתלונן יכלה בקלות להיגמר ברצח ושהיא היתה חלק מאלימות, קטטות והתגרויות ללא ריסון שבין הצדדים. העבירות נעברו בתקופה שבה היה תלוי על ראשיהן של המערערות מאסר-על-תנאי בשל מעשה אלימות קודם, וברור שהמערערות לא למדו לקח והמשיכו בדרכן הנלוזה. אי לכך, אין להתערב בחומרת העונש.
לסיכום,
אחריות פלילית לעבירה קמה מקום ששני אנשים או יותר פועלים בכוונה פלילית משותפת ובלבד שאין שימוש בכלי מסוכן ע"י אחד מן התוקפים ללא ידיעתם של האחרים.
