מדי שנה נפגעים בישראל אזרחים רבים בתאונות דרכים. נהגים ונוסעים אשר נגרמו להם פציעות ונזקי גוף בגין תאונת דרכים, זכאים לפיצויים מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה 1975.
יש לכם שאלה?
חוק זה קובע כי נפגע זכאי לפיצויים, ללא קשר לשאלת האשם בתאונה. עם זאת, החוק קובע מספר חריגים וביניהם נהגים אשר היו מעורבים בתאונת דרכים ללא ביטוח חובה. בישראל, ישנה חובה המוטלת על כל נהג להחזיק בפוליסת ביטוח חובה על הרכב בו הוא נוהג. חובה זה אינה מוטלת רק על בעל הרכב, אלא גם על הנהג בפועל.
תביעה נגד קרנית
ישנם מקרים בהם נהג יוכל להגיש תביעת פיצויים על פי חוק הפיצויים, וזאת למרות העדר כיסוי ביטוחי. מדובר בסיטואציות בהן הנהג לא ידע, או לא יכול היה לדעת, שלרכב אין כיסוי ביטוחי. דהיינו, נהג אשר היה נגרמו לו נזקי גוף כתוצאה מתאונת דרכים, ורכבו לא היה מבוטח במועד התאונה, איננו מאבד לחלוטין את זכותו לפי חוק הפיצויים.
נהג זה יכול לפנות להגשת תביעה לפיצויים כנגד קרנית. מדובר בקרן אשר מתנהלת לפי החוק, בראשה יושב יו"ר המנהלה, אשר הממונה על ידי הממשלה, ועימו נציגים מטעם המערכת הממשלתית. נהג אשר תובע פיצויים כנגד קרנית נדרש להוכיח כי הוא קיבל היתר כדין מבעלמחזיק הרכב לנהוג ברכב (בעל הרכב, אי לכך, אינו יכול ליהנות מפיצויים אלו).
יודגש כי בית המשפט בוחן לעומק את יכולתו של הנהג לדעת כי אין לרכב ביטוח. לדוגמא, במידה ומדובר בעובד אשר נסע על רכבו של המעביד, אך הרכב היה צמוד אליו לאורך כל שעות היממה וגם בביתו, יבחן בית המשפט את יכולתו של האחרון לדעת אודות הכיסוי הביטוחי בצמצום. לעומת זאת, נהיגה על רכב של חבר, באופן חד פעמי, יכולה בהחלט להיות טענה קבילה לאי מודעות להעדר כיסוי ביטוחי. היות ומדובר בשורה ארוכה של מקרים אפשריים, מומלץ בהחלט לפנות לעורכי דין העוסקים בתחום זה לשם קבלת ייעוץ משפטי.
תביעה מכוח פקודת הנזיקין
נהג אשר נפגע כאשר הוא יודע בוודאות שאין כיסוי ביטוחי לרכב, או שמצופה ממנו לדעת זאת (לדוגמא, אישה ברכב בעלה), אינו יכול לפנות להגשת תביעה כנגד קרנית. במקרים אלו, פתוחה בפני הנפגע הדרך להגיש תביעת פיצויים בגין נזקיו כנגד הנהג המעורב בתאונה. תביעה זו אינה מוגשת מכוח חוק הפיצויים אלא מכוח פקודת הנזיקין.
מצד אחד, פקודת הנזיקין מאפשרת תביעת פיצויים ללא תקרת מקסימום. מצד שני, ייתכן והנהג הנתבע יציג טענת הגנה לפיה יש לגזור מסכום הפיצויים את אחריותו של התובע לקרות התאונה. מדובר בטענת "אשם תורם" אשר הינה טענת הגנה נפוצה בדיני הנזיקין. דוגמא טובה לכך ניתן לראות בתאונה מאחור אשר במהלכה נפגע רכב שאינו מכוסה בביטוח. על פניו, הנהג מאחור הינו האשם בתאונה ועל כן ניתן להגיש כנגדו תביעת פיצויים מכוח פקודת הנזיקין.
אשם תורם, אימתי?
כפי שצוין לעיל, תביעת פיצויים בגין תאונת דרכים ללא ביטוח יכולה לעלות טענת הגנה בדמות אשם תורם. דהיינו, הנפגע אשם בנזקיו ועל כן יש לנכות מסכום הפיצויים את שיעור האשם התורם. המבחן לבחינת אשם תורם בתאונת דרכים הינו מבחן כפול. ראשית, בית המשפט בודק האם הנפגע נהג בנסיבות העניין בזהירות סבירה וכאדם אחראי. שנית, השוואת רשלנות הנהג הפוגע והנהג הנפגע, זו מול זו, ואיזון בין המחדלים שגרמו לתאונה. לעיתים, אחד הנהגים נאלץ לעמוד בפני כתב אישום פלילי בגין ביצוע עבירות תעבורה. במקרים אלו, יכול הנהג הנפגע לבסס את טענותיו על הכרעת הדין הפלילית.
לסיכום,
גם אם הייתם מעורבים בתאונת דרכים, ואין לרכבכם כיסוי ביטוחי, אין זה אומר שאתם לא זכאים לפיצויים. לעיתים, פיצויים אלו מגיעים לכם מהנהג הפוגע. ייעוץ משפטי נכון, כבר בשלבים הראשונים שלאחר התאונה, יכול להיות משמעותי ביותר. יצוין כי בתי המשפט מכירים לא אחת בחריגים לחוק וביטוח חובה חל גם כאשר נראה שהוא איננו תקף.
לדוגמא, בית המשפט הכיר בזכותה של נהגת לפיצויים, למרות שהאחרונה נהגה על רכב ידני עם רישיון אוטומטי בלבד. כמו כן, בית המשפט הכיר גם בזכותו של נהג חדש לפיצויים, למרות נהיגה ללא מלווה כחוק, וזאת משום שרישיון הנהיגה שלו תאם את נפח המנוע של הרכב המנועי בו הוא נפגע. במילים אחרות, אל תאבדו תקווה ופנו בהקדם לעורך דין העוסק בתחום זה.
