התופעה של רצח על כבוד המשפחה נפוצה בישראל בעיקר בקרב המגזרים הערבי, הדרוזי והבדואי. חרף העובדה שבכירי העדות הללו מנסים לא אחת לשלב ידיהם עם המדינה, ולפעול למיגור התופעה, עדיין סובלות נשים רבות (ולעיתים גברים) מאלימות קשה בגין מה שמכונה "פגיעה בכבוד המשפחה".


בת"פ (חי') 163/94 מדינת ישראל נ' חוסאם כנעאן, תקדין מחוזי 96(1), 925, הורשע אדם ברצח אחותו בגין "חילול כבוד המשפחה". בית המשפט התייחס למקרה בחומרה רבה ובפסק הדין נכתבו הדברים בצורה חד משמעית:

 

"הנאשם גזר את דינה של אחותו למוות על לא עוול בכפה. מעשהו של הנאשם חמור ביותר ואינו ראוי לכל סליחה ולכל מחילה וההסבר שניתן על ידו לגבי חילול כבוד המשפחה, כביכול, מופרך מעיקרו. חובתו של בית משפט היא להטיל את מירב העונש המצוי בחוק העונשין על עבירה שבה קופחו חיי אדם כתוצאה ממעשה רצח בכוונה תחילה, דוגמת המקרה שבפנינו.

 

ידע כל אדם כי הנימוק של חילול כבוד המשפחה אין בו כל הצדקה לכל מעשה אלימות, מכל סוג שהוא ועל אחת כמה וכמה נטילת חייו של אדם. אנו רואים במעשהו של הנאשם מעשה של רצח שפל ונתעב הראוי לענישה ברמה הגבוהה ביותר המצויה בחוק העונשין, היינו – מאסר עולם ועונש זה בלבד”.

 

דברים אלו באו לידי ביטוי פעם נוספת ביום שני האחרון (18.4). מדובר בגזר דין אשר ניתן בבית המשפט המחוזי בחיפה, ובמסגרתו הוטל עונש מאסר עולם על האני חסון, צעיר דרוזי מכפר בגליל, בגין רצח אחייניתו על כבוד המשפחה. גופתה של האחיינית, סמר חסון בת ה-23, נמצאה תלויה על עץ במטע זיתים, בסמוך לכפר אעבלין (כפר ערבי בין עכו לחיפה). משפטם של שותפיו של חסון לרצח, אחיו, בן משפחה נוסף, אבי הנרצחת ודוד הנרצחת מצד אימה, טרם הסתיים.


על פי גזר הדין, חסון התאהבה בצעיר מוסלמי תושב טמרה ואילו המשפחה לא קיבלה את סיפור האהבה בשל היות המנוחה דרוזית ובן זוגה מוסלמי. בעקבות איומים אשר קיבלה חסון מבני משפחתה, אשר הגיעו עד כדי אלימות פיסית של ממש, עזבה המנוחה את ביתה.


הנאשם יצר באוקטובר 2005 קשר עם הנרצחת וקבע להיפגש עימה. מטרת הפגישה הייתה, לכאורה, למסור למנוחה חפצים מאימה. חסון הגיעה למקום המפגש ומשם לקח אותה הנאשם לבית קברות סמוך. בבית הקברות המתינו למנוחה אביה ודודה מצד אימה.


הנאשם סיפר בעדותו כי כאשר הוא הגיע למקום, כרך אביה של המנוחה חבל סביב צווארה והחל למשוך את החוט. לאחר קשירת החבל, חטפו השלושה את הצעירה והובילו אותה למטע זיתים סמוך. עם הגעת הרכב למטע הזיתים, טען הנאשם, הורה אביה של המנוחה להוציאה ולקשור אותה לעץ.


אב בית הדין, השופט יצחק דר, והשופטים חני הורביץ' ואילן שיף, כתבו בגזר הדין כי כל חטאה של המנוחה היה כי בחרה בדרך חיים שאיננה מקובלת על הנאשם ושותפיו. בנוגע למונח "כבוד המשפחה", השופטים אמרו כי המילה היחידה המשמעותית במילים "רצח על כבוד המשפחה" הינה "רצח". המילים "כבוד המשפחה", עם זאת, מהווים עיוות מוחלט. התעללות בצעירה ורציחתה, כתבו השופטים, איננו כבוד אלא חוסר כבוד.
 


עודכן ב: 27/04/2011