מדי שנה, נפגעים ישראלים רבים בתאונות ולבתי המשפט מוגשות תביעות העוסקות בפיצויים בגין תאונות אלו. לאחר התאונה, יכול הנפגע להגיש תביעה לפיצויים כנגד הגורם האחראי בגין נזקיו. במסגרת נזקים אלו, זכאי הנפגע לפיצויי בעבור ראשי נזק שונים כגון כאב וסבל, עזרת הזולת, הוצאות רפואיות וכדומה. אחד מראשי הנזק המשמעותיים ביותר בתביעות פיצויים הוא אובדן השתכרות.
מהו הפסד השתכרות?
במסגרת ראש נזק זה, תובע הנפגע פיצויי בגין הפסד ההכנסה שנגרם לו כתוצאה מהתאונה (בעבר, בהווה ובעתיד). הפסד השתכרות נקבע על בסיס מספר גורמים כגון הנכות הרפואית, הנכות התפקודית וכמובן – ההשתכרות ופוטנציאל ההשתכרות של הנפגע עובר לאירוע התאונה.
יש לכם שאלה?
באופן כללי, ניתן לקבוע כי אדם אשר איבד את יכולתו לעבוד, והשתכר לפני התאונה כ- 10,000 שקלים בחודש, זכאי לקבל החזר בעבור אובדן משכורת זו עד לגיל פרישה. כיצד אפוא ניתן לחשב את הפסד ההשתכרות כאשר מדובר בקטין? סוגיה זו הונחה לפתחו של בית המשפט העליון בפסק דין אשר ניתן בספטמבר 2005 על ידי השופט ריבלין - בע"א 10064/02 מגדל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' רים אבו חנא ואח'.
ניזוק אשר נפגע בהיותו קטין, או שטרם החל את דרכו בעולם העבודה, זכאי אף הוא לפיצויי בגין הגריעה העתידית מיכולת השתכרותו. בדומה לניזוק הבוגר, גם ניזוק קטין זכאי לפיצויים בגין ראש נזק זה על ידי חישוב ההפרש בין ההשתכרות לפני התאונה ואחריה. דהיינו, גם ניזוק אשר טרם התחיל לעבוד (כמו קטין), או שהפסיק לעבוד (כמו עקרת בית), זכאי לפיצויי למרות העובדה שבעת הפגיעה הוא לא השתכר בפועל.
מבחן ההשתכרות המוחשית
המבחן על פיו יש לקבוע, בהווה, מהו ערך ההשתכרות ממנו ייגזר סכום הפיצוי, הוא מבחן ההשתכרות המוחשית. במילים אחרות, בהתאם לניצול יכולותיו של הניזוק הספציפי, מהו שיעור השתכרותו הלכה למעשה. לפי גישה זו, אשר קידם אותה הנשיא בדימוס אהרון ברק, פגיעה בפוטנציאל השתכרות היא נזק בר פיצוי וזאת כל אימת שקיים סיכוי שאינו ספקולטיבי או אפסי לכך שפוטנציאל זה אכן היה מתממש.
בפרשת אטינגר, הידועה גם כ"פסק דין השנים האבודות", הוגדר כושר השתכרות כ"נכס אשר שייך לאדם המהווה שיקוף למעשה לאופק הכלכלי שלו". נקבע כי פגיעה בנכס זה, השייך לאדם, מהווה עילה לתביעת פיצויים. הדברים יפים כלפי הנפגע המבוגר, אשר שילח את שורשיו בעבודתו ואלו נגדעו בעקבות התאונה, וכלפי הקטין אשר טרם הספיק לנעוץ יתד במשק העבודה.
כיצד מחשבים?
לאחר שהבנו את תכליתו של ראש נזק הפסד השתכרות, קיים קושי רב ליישם את ההלכה בפועל. דהיינו, בעוד העמדה העקרונית הנוגעת לזכאותו של קטין לפיצויי בגין הפסד השתכרות אינה שנויה במחלוקת, החישוב בפועל נתקל בקשיים של שומה. הקושי הרגיל והברור בעניין זה הוא כי יש להיעזר ב"השערות ותחזיות". הדבר מתעצם ביתר שאת כאשר הקטין אינו יכול להציג בפני בית המשפט היסטוריה תעסוקתית הנתמכת בנתונים מוכחים.
הלכה פסוקה היא כי בבוא בית המשפט לחשב הפסד כושר השתכרותו של קטין, יש לחתור להגשמתה של תכלית השבת המצב לקדמותו. עם זאת, יש להתמודד עם העובדה כי מצב זה (דהיינו, עתידו של הקטין) הוא בבחינת השערה ותו לא. למעשה, יש לאזן בין עיקרון הצדק המתקן מחד, לבין העמימות הראייתית מאידך.
בין השיטה הגלובלית לשיטה האקטוארית
ההתמודדות של הפסיקה בישראל עם העמימות הראייתית הנ"ל נעשית אפוא במספר דרכים. בראשית הדרך, בית המשפט נטה לפתור סוגיה זו על ידי פסיקת סכום גלובלי. על עמדה זו חזרו בתי המשפט בערכאות השונות ובשורה ארוכה של פסקי דין. ברבות השנים, התפתחה הפסיקה ונעשה שימוש נרחב יותר בשיטה האקטאורית.
שיטה זו עושה חישוב מפורט ומנומק והיא נחשבת כעדיפה על פני דרכו העלומה של החישוב הגלובלי. מגמה זו נוגעת גם לקטינים. לכאורה, העמימות הראייתית בעניינם של קטינים צריכה להפנות בדרך כלל את בתי המשפט לפסוק עבורם פיצויי גלובלי. ואכן, לא ננטשה לגמרי פסיקת פיצויים בדרך זו.
עם זאת, במספר פסקי דין אשר ניתנו בשנים האחרונות, קבעו השופטים גם פיצויים לקטינים על ידי החישוב האקטוארי. במקרים אלו, השלימו בית המשפט את הנעלמים בראיות על ידי השכר הממוצע במשק. נקודת המוצא לעניין זה היא כי סביר להניח שהפיצוי לקטין בגין הפסד ההשתכרות היה עומד על סביבות השכר הממוצע במשק.
סטייה מהשכר הממוצע, האמנם?
לעיתים, בעלי דין מסוימים טוענים כי בית המשפט צריך לסטות מהשכר הממוצע במשק, וזאת בשל נתונים ספציפיים הנוגעים לקטין המדובר. ישנם פסקי דין אשר בהם התקבלו בעבר פיצויים לקטינים מעבר לשכר הממוצע, וזאת חרף העובדה שעיסוקם טרם התגבש. עם זאת, במקרים אלו יש להוכיח בפני בית המשפט ראיות מתאימות התומכות בכך שמדובר בקטין כישרוני במיוחד שניתן להניח שהיה משתכר יפה אלמלא התאונה.
מצד שני, חברות ביטוח ניסו לטעון כי יש לפסוק פיצויים נמוכים מהשכר הממוצע, וזאת בגין נתוני פתיחה מסוימים. לדוגמא, בפסק דין אשר ניתן בבית המשפט העליון נדון טענה כי השכר הממוצע במגזר הערבי, אליו השתייך הנפגע, נמוך מהשכר הממוצע במשק. בית המשפט נדרש לבחון כיצד משפיעה השתייכות למגזר חברתי-דתי-קבוצתי מסוים על פסיקת הפיצויים. דהיינו, האם פוטנציאל ההשתכרות של קטין ערבי מהווה עילה לסטות מהשכר הממוצע במשק ולפנות לשכר הממוצע בקרב המגזר הערבי בישראל.
בית המשפט קבע כי יש לענות על שאלה זו בשלילה. "פסיקה מסוג זה עלולה לפגוע בהאחדה של הפיצוי ואין היא עולה בקנה אחד הם השאיפה להגשים את הצורך ליצור הרתעה אופטימאלית והרצון לשמר את עיקרון השוויון", נכתב בפסק הדין, "לילד ולילדה, לאיש ולאשה, לשחור וללבן, לבני כל הדתות, יהיה מוצאם האתני אשר יהא".
לסיכום,
חישוב פיצויים לאחר תאונה הוא עניין מורכב ביותר, קל וחומר כאשר מדובר בקטינים. כמו כן, קטינים נוטים להיפצע פעמים רבות וחשוב לדעת כי לא אחת הם זכאים לפיצויים בעקבות התאונה. כאשר מדובר בפגיעות קשות (חו"ח מוות), זכאי הקטין (או עיזבונו) לפיצויים בשיעור ניכר. פיצויים אלו נועדו, בין השאר, לכסות על הוצאות הפרנסה שאבדו ואו נפגעו. במידה ולבנכם או בתכם ארעה תאונה הגרמה לנזקים שונים, מומלץ לפנות לעורכי דין העוסקים בתחום זה. ייעוץ משפטי יכול בהחלט לסייע על הקלת ההתמודדות עם הנזקים מהם סובל הילד בעתיד.
