מעבידים רבים מכירים בערך החשוב של הוצאת העובדים לפעילויות מאורגנות לצורך גיבוש חברתי. פעילויות אלו יכולות להיות יציאה לשעתיים מהמשרד, טיול יומי מיוחד ואף נופשונים ארוכים של סופי שבוע שלמים. מה קורה אפוא כאשר העניינים משתבשים ועובד נפצע במהלך אירוע נופש. האם מדובר בתאונת עבודה או שמא עסקינן בתאונה אשר בגינה העובד אינו זכאי להיות מוכר כנפגע עבודה?
יש לכם שאלה?
בתי הדין לעבודה נדרשים לא אחת לסוגיה זו. בשורה ארוכה של פסקי דין נדונו עניין של תאונת אשר אירעו לעובדים במהלך פעילות נופש, אירועי נופש, אירועים חברתיים וכדומה, אשר התקיימו ביוזמתו של המעביד ובמימונו. כמו כן, ישנם אירועים אשר מאורגנים בתמיכת המעביד או על ידי העובדים או ועד העובדים. לעיתים, האירועים ממומנים לחלוטין על ידי המעביד (לרבות הסעה) ולעיתים חלק מהמימון נופל על כתפיו של העובד (למשל, ישנם אירועים חברתיים בהם העובד נדרש לשאת בהוצאות בני משפחתו ואילו המעביד מממן את שהותו של העובד עצמו בנופש).
ההכרה בתאונה אשר התרחשה נופש בתור תאונת עבודה איננה עניין של מה בכך. בתי הדין לעבודה בוחנים את האירוע על פי ההלכה הפסוקה, הוראות החוק וכן בהתאם לנסיבות כל מקרה ומקרה. להלן מספר דוגמאות לפסקי דין מנחים בעניין זה.
נפילה מכתפיים במהלך מסיבה בעבודה
חבר מועצת העובדים נפל מכתפיהם של חבריו החוגגים כאשר בילה במסיבה שנתית של עובדי המפעל. במקרה זה, בית הדין לעבודה קבע כי הזיקה למפעל נקבע משום שהשתתפותו של העובד במסיבה נבעה ממחויבותו ומתוקף תפקידו הייצוגי של התובע. העובדים נשאו את התובע על הכפיים, וזאת בשל רצונם להודות לו על פועלו למענם במסגרת יחסי העבודה ותנאי העבודה (דב"ע מו/85-0 המוסד לביטוח לאומי – אבנר זילברמן, פד"ע יח 281, 284).
אי הכרה במשחק ספורט באירוע חברתי
מקומות עבודה מארגנים לעיתים פעילות חברתית לעובדים כגון משחקי כדורגל, טניס וכדומה. התפתחות הלכות הפסיקה והמחשבה הסוציאלית, הביאו למעשה להגשמת המושג "תוך כדי עבודה" גם לגבי אירועים אלו. במסגרת הגמשה זו, הוכרו פעילויות נופש וספורט כפעולות הנלוות לעבודה. נהוג שלא לדקדק האם הפעילות התקיימה בשעות העבודה או במקום העבודה.
עם זאת, בפסק דין זה קיבל בית הדין הארצי לעבודה את ערעורו של המוסד לביטוח לאומי לכך שהכרה בתאונת עבודה שאירעה לעובד באירוע חברתי (שאורגן כמעט לחלוטין על ידי המעביד), במשחק ספורט, עלולה להביא למצב בו העובד יהיה מבוטח בכל האירוע (החל מההגעה למקום וכלה בחזרה הביתה). בית הדין הארצי חשש כי קבלת התביעה תביא למצב בו כאשר העובד נמצא באירוע חברתי הוא מבוטח יותר שעות מהיקף העבודה המותר לפי חוק (שמונה שעות ביום) (דב"ע מו/85-0 המוסד לביטוח לאומי – אבנר זילברמן, פד"ע יח 281, 284 (להלן – פסק הדין זילברמן).
החלקה על הקרח בפעילות עבודה
מעביד לקח את עובדיו להחלקרח וזאת כחלק מפעילות גיבוש חברתית. אחד העובדים נפגע במהלך ההחלקה ובעקבות כך הוגשה תביעה להכרה באירוע כתאונת עבודה. בית הדין לעבודה קבע כי האירוע הינו אירוע חברתי ומשנקלע העובד למשטח החלקה, ניתן היה לצפות ממנו שינסה את מזלו על הקרח. אי לכך, החבלה הוכרה כתאונת עבודה והאירוע כאירוע תאונתי. (דב"ע נה/137-0 יעקב יוסף – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כח 596).
אירוע הופעל על פי הוראות הסכם קיבוצי - דחיית תביעה להכרה
בית הדין לעבודה דחה את תביעתו של עובד אשר החליק על דשא במהלך טיול אשר ארגנה ומימנה החברה עבור עובדיה. השופטים קבעו כי הפעילות אשר התקיימה בטיול לא קיימה זיקה לעבודה ולמעביד לא היה עניין ממשי בה. התביעה נדחתה וזאת למרות שהאירוע הופעל על פי הוראות ההסכם הקיבוצי החל על מקום העבודה. (תב"ע נה/157-0 מיכאל איפרגן – המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם. ניתן ביום 11.2.96)).
נפגע תוך כדי ארגון האירוע
בית הדין לעבודה הכיר באירוע בו עובד נפגע במהלך פעילות "יום הגבר" שמומנה על ידי החברה, כספי העובדים, כספי הגמלאים ועידוד ההנהלה. התובע דכאן נפל בגרם מדרגות בעודו פועל על ארגון האירוע וביצוע משימות הקשורות בתפעול היום. בפסק הדין נכתב כי מדובר בתאונת עבודה, הן משום שהתובע קיבל שכר עבור יום האירוע והן משום שהתובע פעל על מנת לארגן את האירוע. כמו כן, השופטים התייחסו גם לכך שהאירוע קיים זיקה מלאה עם מקום העבודה. (דב"ע נה/ 282-0 המוסד לביטוח לאומי – שמואל שולנר).
לסיכום,
בתי הדין לעבודה קיבלו במרוצת השנים פסיקות שונות וסותרות לגבי ההכרה בתאונות במהלך נופש כתאונות עבודה. אי לכך, במידה ונפגעתם בחופשה מטעם העבודה ונגרמו לכם נזקי גוף שונים, מומלץ לפנות בהקדם לעורכי דין העוסקים בתחום זה. הצגת הנושא בצורה הנכונה, תוך שימת דגש על הראיות והעדויות המתאימות התומכות בגרסתכם, יוכלו לסייע לכם לזכות בתגמולים המגיעים לכם.
