נהג מונית הגיש תביעה כנגד הביטוח הלאומי להכיר בו כנפגע עבודה וזאת בשל פציעתו באירוע במהלך עבודתו. לטענת נהג המונית, פציעתו הינה תאונת עבודה לפי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה-1995. פקיד התביעות במוסד לביטוח לאומי דחה את התביעה וזאת משום שלמרות שהאירוע אירע במהלך עבודתו של התובע, לא היה הוא "עקב" העבודה.
יש לכם שאלה?
מעשה שהיה כך היה. התובע עצר את עבודתו בתור נהג מונית בשעת צהריים, בשכונת רמות בירושלים, וזאת על מנת לאכול. לאחר חניית המונית, התובע נכנס לסטקייה ובעקבות ויכוח בינו לבין בעל העסק אודות מחירי המוצרים, פרצה קטטה בין השניים. בסופה של הקטטה, התובע נפצע והובהל לבית חולים. שם אובחן האחרון כי הוא סובל משבר בקרסול והוא אושפז למשך שמונה ימים.
הביטוח הלאומי טען כי יש לדחות את התביעה. לטענת המל"ל, הקטטה במהלכה נפגע התובע לא הייתה בעקבות עיסוקו כנהג מונית, ובפרט הנסיבות מצביעות על כך שהיא נגרמה בשל התגרותו של התובע בבעל הסטקייה.
המסגרת המשפטית
סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי תאונת עבודה הינה תאונה בה נפגע עובד תוך כדי ועקב עבודתו. במקרה דנן, היה ברור כי התובע נפגע במהלך העבודה שכן החניית המונית להפסקת צהריים איננה מבטלת את משך העבודה. עם זאת, השאלה אשר עמדה במרכז פסק הדין עסקה ביסוד ה"עקב". לאמור, האם הקטטה נגרמה בעקבות העבודה אם לאו.
בתי הדין לעבודה עסקו לא אחת בשאלה האם פגיעות גופניות אשר נגרמו לעובד בגין תקיפה הינן תאונת עבודה. מפורסם בעניין זה פסק הדין אשר ניתן בעבל 54/61 אליזבטה קסטנר נ. המוסד לביטוח לאומי, פב"ל ז' 61 ובמסגרתו עתרה אלמנתו של המנוח לכך שרציחתו מהווה תאונת עבודה וזאת משום שהיא הייתה קשורה בעבודתו לאחר שזה נחשד בשיתוף פעולה עם הנאצים. במקרה אחר, נדחתה תביעתה של אלמנה אשר בעלה המנוח נרצח על ידי אדם אשר עבד אצלו כשמונה שנים קודם לכן. בפסק דין זה נקבע כי המנוח נחטף ונרצח ללא קשר לעבודתו ועל כן לא מדובר בתאונת עבודה.
הלכה פסוקה היא כי כאשר מבוטח מותקף תוך כדי עבודתו או עיסוקו, אך הרקע לתקיפה הינו אישי (וללא זיקה לעבודה), לא מדובר בתאונת עבודה. למעשה בית המשפט העליון קבע מספר כללים מנחים אשר באמצעותם ניתן לקבוע האם מדובר בתקיפה שהינה תאונת עבודה.
בין הגורמים אליהם מתייחס בית הדין לעבודה במקרים אלו ניתן למנות את זהותו של הפוגע (האם הנפגע והוא היו מצויים בקשר עסקי במסגרת העבודה), אופי קשרי העבודה בין הפוגע לנפגע, תפקידו של הנפגע בעסק ו\או בעבודה, אופי עבודתו של הנפגע, סיכונים אליהם הוא חשוף במסגרת עבודתו, הנסיבות בגינן בוצעה התקיפה, תרומת העבודה לאירוע ועוד.
האירוע לא היה קשור לעבודה - כלל וכלל
במקרה דנן, בית הדין קבע כי יש לדחות את התביעה. אכן, ייתכן ונהג מונית מתוקף עבודתו מסתכן בהיקלעות לקטטות אלימות. עם זאת, סיכון זה מופנה כלפיו מצד נוסעי המונית או משתמשים אחרים בכביש, ולא בשל ריב עם בעל סטקייה בהפסקת צהריים. כמו כן, הפוגע במקרה זה לא היה קשור לעבודתו של הנפגע – כלל וכלל. בפסק הדין נכתב עוד כי גם נסיבות המקרה אינן יכולות להביא למצב בו הוא יוכר כתאונת עבודה. התובע נפגע על רקע אי שביעות רצונו ממחירים בסטקייה, וללא כל קשר לעבודתו. הסכסוך בין התובע לבין בעל הסטקייה, אשר גרם לתקיפתו של המבוטח, יכול היה להתקיים בכל מועד אחר ואין משמעות לכך שהוא התרחש באמצע יום עבודתו של התובע.
