ת"א 740-05


בחור דתי, אשר הינו התובע במקרה דנן, נפגע בגיל 10 בתאונת דרכים ונגרמו לו נזקי גוף שונים. בעקבות תאונת הדרכים, הובהל הצעיר לבית החולים כאשר הוא פצוע קשה. הנפגע נותר באשפוז מלא במשך חצי שנה, ולאחר מכן הועבר לאשפוז יום למשך כחמישה וחצי חודשים נוספים. במהלך השנים עבר התובע מספר ניתוחים, טיפולים ואף שני ניתוחים בחו"ל. התאונה הותירה את התובע עם נכויות שונות כגון נכות אורטופדית, נכות כירורגית, נכות פסיכיאטרית, נכות בתחום הכירורגיה הפלסטית, נכות אורולוגית ועוד.

 

יש לכם שאלה?

פורום אחוזי נכות

פורום ועדה רפואית

פורום תאונות דרכים


בתחום האורולוגיה, מונה על ידי בית המשפט מומחה אשר יבחן את נכותו של התובע. בתחילה, המומחה קבע לתובע נכות בשיעור של 70% בגין בעיות זקפה. לאחר מכן, נקבעה לתובע נכות נוספת בשיעור של 30% בגין אין אונות. סך כל הנכות המשוקללת בתחום זה נקבעה על 79%. התובע ובני משפחתו טענו כי יש לקבוע בתחום האורולוגיה נכות נוספת בשיעור 20% נוספים, וזאת בשל "פגיעה בפריון".


הנתבעים טענו כי לא ניתן לקבוע נכות נוספת וזאת בשל הימנעותו של התובע מלבצע את בדיקה אשר תבחן את פריונו. לטענת הנתבעים, הימנעות זו, הגם שהיא נעשתה ממניעים דתיים, כמוה כאי הבאת ראיות. הנתבעים הוסיפו וציינו כי הלכה פסוקה שהיא הדרך להוכיח נזק רפואי הינה על ידי חוות דעת רפואית שניתנה על סמך בדיקות רפואיות אובייקטיביות. דהיינו, אין די בהשערות התובעים בדבר פגיעה בפריון להקים לתובע זכאות לפיצויים.


בית המשפט ציין כי מקובלת עליו טענת הנתבעים לכך שהדרך להוכיח בבית המשפט טענות שברפואה, הינה באמצעות חוות דעת של מומחה רפואי. עם זאת, הודגש עוד כי עדות מומחה כמוה כחוות דעת רפואית, וזאת כל אימת שהיא נסמכת על אדנים רפואיים אובייקטיביים ויציבים. לאמור, כאשר מדובר בתיק אשר מתנהל לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, בו מדובר במומחה יחיד הממונה מטעם בית המשפט, עדות זו הינה כחוות דעת משלימה.


נכות רפואית ללא בדיקה, האמנם?


תקנה 9(א) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986, קובעת כי המומחה הרפואי מטעם בית המשפט רשאי לדרוש מהנפגע לעמוד לבדיקה רפואית, כזו או אחרת, וכן הוא רשאי לדרוש מכל מוסד או אדם את הרשומות הרפואיות הנוגעות לנפגע לצורך העתקה ועיון.

 

שופטת ט' שטרסברג-כהן, ברע"א 3811/96 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' משה ליברמן, פ"ד נ(3) 191, עסקה בשאלה האם מדובר ב"רשאי" או "חייב". בפסק דין זה נקבע כי המומחה רשאי לדרוש ביצוע בדיקות אולם אין הוא חייב לעשות כן. "חובת הבדיקה אינה קיימת בתקנות, ותקנה 9(א) משתמשת בביטוי 'רשאי' ומשאירה למומחה שיקול-דעת. מדובר בשיקול דעת מקצועי אשר יש להשאירו בידיהם של המומחים", כותבת שטרסברג-כהן. "יכול שיהיו מקרים אשר בהם המומחה יהיה סבור כי די בתיעוד הרפואי המונח לפניו בכדי למסור חוות דעת, ולא יהיה בכך משום פסול".

 

לסיכום נקודה זו, בית המשפט קבע כי מומחה רפואי רשאי לגבש עמדתו ביחס לנכותו של פלוני גם כאשר לא מבוצעת בדיקה כלשהי. במקרה דנן, המומחה הרפואי התייחס בחוות דעתו גם לסוגיית איכות הזרע. המומחה העיד כי הנכות אשר נקבעה בחוות הדעת הייתה אך ורק ביחס לאי נקיטת שתן.

 

בנוגע לאיכות הזרע של התובע, המומחה קבע כי הוא אינו חושש לייצור הזרע אלא למסלול המעבר שלו. הסיבה לכך, לדידו של המומחה, הייתה נעוצה בדלקות ביותרת האשך אשר עבר התובע. עם זאת, על מנת לעמוד באופן מדויק על מצבו הרפואי של התובע, המומחה ציין כי הוא צריך לערוך את הבדיקה. "האם זה קיים? אני לא יודע. בשביל זה אני צריך את הבדיקה. על מנת להוכיח אם יש זרע או לא אני צריך בדיקת זרע". בסופו של היום, בית המשפט קבע כי יש לדחות את טענות התובע בדבר נכות בגין אי פריון. בפסק הדין נכתב כי גם אם יוכח שהתובע סובל מאין אונות, ללא הבדיקה לא יהיה ניתן לקבוע האם איכות הזרע נפגעה.