בשפ 8840/11 מדינת ישראל נ' חגי זגורי
בית המשפט, בבואו לדון בבקשת הארכת מעצרו של נאשם, נדרש להתייחס לשני שיקולים מרכזיים. ראשית, בית המשפט בוחן היכן עומד קצב ההתקדמות במשפט. שנית, נבחנת רמת המסוכנות אשר נשקפת מן הנאשם. שני השיקולים הנ"ל כרוכים זה בזה. דהיינו, ככל שההליך הפלילי מתארך, כך פוחת והולך משקל אינטרס ההגנה על הציבור מפני מסוכנותו של הנאשם. מנגד, גובר והולך משקל זכותו של הנאשם, אשר כאמור עדיין חף מפשע טרם הוכחה אשמתו, ליהנות מחירותו.
יש לכם שאלה?
עם זאת, כל מקרה נבחן בהתאם לנסיבותיו הספציפיות. לדוגמא, בית המשפט העליון הורה על דחיית ערעורו של חגי זגורי, אשר כנגדו וכנגד שבעה נאשמים נוספים הוגש כתב אישום מורכב המייחס להם מעשים הקשורים בארגון פשיעה. בדחיית הערעור, הותיר בית המשפט העליון את זגורי במעצר, וזאת למרות שעסקינן בבקשה חמישית להארכת מעצרו.
קצב התקדמות איטי, האמנם?
השופט ציין כי אמנם חלפה זה מכבר תקופת המעצר הסטטוטורית, ומדובר בבקשה חמישית במספר להארכת מעצרו של זגורי, אך אין להיענות לטענותיו של הנאשם גם הפעם. בפסק הדין נכתב כי מדובר בכתב אישום מסועף ומורכב, הנוגע לארגון פשיעה, והמורכב ממספר אישומים ולמעלה מ-250 עדים. אי לכך, התקדמותו "האיטית" של כתב האישום במקרה זה איננה זהה להתקדמות הליך פלילי בתיק "רגיל". זאת ועוד, השופט הוסיף כי למרות שניתן אולי לקבוע שניהולו התקין של המשפט התעכב מעט בתחילתו, הרי שכעת גם הסנגור הסכים כי קצב ההתקדמות "מניח את הדעת".
באשר לשיקול המסוכנות, בית המשפט ציין כי לא יכולה להיות מחלוקת לגבי המסוכנות הנשקפת מן הנאשם. בית המשפט למד על מסוכנות של זגורי מהעבירות החמורות אשר יוחסו לו, ואשר הציגו אותו כמנהל בארגון פשיעה וכנהגו של ראש הארגון. כמו כן, על פי כתב האישום, הנאשם הפעיל שורה של מועדוני הימורים, הוא בעל עבר פלילי "עשיר" והוא אף ריצה בעברו עונשי מאסר אשר אחד מהם באורך של 13 שנים בגין הריגה ועבירות נלוות. מסוכנתו הרבה של הנאשם נלמדה אפוא גם מתסקיר שירות המבחן אשר הציג אותו כאדם הנמצא מגיל צעיר ב"קשרים חברתיים עמוקים בחברה עבריינית" והינו "בעל נטייה אימפולסיבית להשתמש בסובבים אותו לצרכיו".
.JPG)
