בתקופה האחרונה, ידיעות רבות בנוגע ל"אלימות משטרתית" מוצאות את דרכן לכותרות הראשיות. אכן, לעיתים שוטרים נאלצים להשתמש בכוח על מנת לבצע את תפקידם הציבורי. עם זאת, קיים גבול אשר החוק אינו מתיר לשוטר לחצותו. הדברים יכולים לבוא לידי ביטוי החל ממילים והתנסחויות, דרך מכות ואלימות פיסית, ועד לפציעה ומוות.
יש לכם שאלה?
אלימות משטרתית יכולה להיות כנגד גורמים פוליטיים (מימין או משמאל), מפגינים חברתיים ואף כנגד עצורים "רנדומאליים". אדם אשר נפגע מאלימות משטרתית יכול לפנות למח"ש (המחלקה לחקירות שוטרים) ולהתלונן. להלן דוגמא לפסק דין אשר ניתן בעניינו של שוטר בגין הכאת אזרח. בית המשפט מתח ביקורת חריפה על השוטר ולא נמנע מהרשעתו למרות ההשלכות אשר היו עלולות להיות להרשעה זו על פרנסתו ועבודתו במשטרה (וחרף המלצתו של שירות המבחן להימנע מההרשעה).
בסופו של היום, בית המשפט גזר על הנאשם, השוטר אביתר עזרא, עונש של חמישה חודשי מאסר על תנאי. כמו כן, בית המשפט הרשיע את השוטר בתקיפה אשר גרמה לחבלה של ממש בנסיבות מחמירות. מדובר בעבירה אשר העונש המרבי בצידה יכול להגיע עד כדי חמש שנות מאסר בפועל.
האירוע נשוא כתב האישום התרחש בירושלים לפני כשלוש שנים. עזרא ושוטר נוסף עצרו אדם במרכז הבירה. חברו של העצור ניגש לשוטרים וביקש לברר מדוע התבצע המעצר. בתגובה, עזרא פנה לאזרח בגסות ואמר לו במילים עדינות "סתום את הפה, יא בן זונה. אם לא – אני אפוצץ אותך מכות". האזרח הופתע מדבריו הבוטים של השוטר וכתגובה הכה אותו עזרא באגרופים בפניו ובראשו. לאחר מכן, הגיעו למקום שוטרים נוספים אשר הכו אף הם את האזרח. בית המשפט קבע כי השוטרים הפעילו במקרה דנן "כוח לא סביר".
שירות המבחן ממליץ להימנע מהרשעה – בית המשפט דוחה ההמלצה
שירות המבחן, אשר ערך תסקיר בעניינו של השוטר, המליץ כי למרות שהאחרון לא נטל אחריות על מעשיו, וחרף כך שהוא לא הביע חרטה, יש להימנע מהרשעתו. שירות המבחן גרס כי הרשעה כאמור עלולה להיות בעלת השלכות קשות על השוטר ואף להביא לפיטוריו ממשטרת ישראל. יצוין כי עזרא הושעה מהמשטרה לאחר האירוע אך עסקינן בהשעיה שנכנסה לתוקף רק לאחר הרשעתו בשנת 2010.
השופטת ציינה כי אלימות וביצוע תקיפה אשר גורמת לחבלה של ממש בנסיבות מחמירות הינה עבירה פלילית חמורה. מדובר בעבירה חמורה ביתר שאת במקרה דנן, וזאת כאשר המבצע אותה היה שוטר במדים. "שוטרים אמונים על אכיפת החוק והדברים אמורים ראשית כלפיהם. מעצם תפקידו, מוטל על שוטר לשמש דוגמא לאזרחים ועליו להישמר מכל מעורבות בביצוע עבירה", נכתב בהכרעת הדין.
תקיפתו של האזרח במקרה דנן הוגדרה על ידי השופטת כ"חוסר ריסון עצמי, טעות בשיקול הדעת והפרה בוטה של החוק תוך השתלחות אלימה". בהכרעת הדין התייחסה השופטת גם לנסיבות לחומרה כגון השלכת מעשיו של השוטר על מעמד השוטרים בישראל והנזק אשר נגרם למתלונן. אי לכך, נקבע כי אין להימנע מהרשעת השוטר אך יש להטיל עליו מאסר על תנאי "בלבד".
