מבוטח אשר נקבע כי שיעור הנכות הרפואית ממנה הוא סובל עומד על פחות מ-80%, או שדרגת אי-כושר אשר נקבעה לו לא עלתה על 74%, רשאי לערער על אחוזי הנכות הנ"ל. הערעור מוגש לפני ועדת רפואית לעררים.
יש לכם שאלה?
ערר על קביעת אחוזי נכות, לוועדת הרפואית לעררים, צריך להיות מוגש בתוך 60 ימים מקבלת ההודעה הכתובה מאת המוסד לביטוח לאומי בדבר אחוז הנכות. את הערר יש להגיש בכתב ובצירוף נימוקים. הוועדה הרפואית לעררים רשאית לשנות את אחוז הנכות הרפואית. יודגש כי הוועדה מוסמכת גם להפחית את אחוז הנכות ולא רק להגדילו. עם זאת, החלטת הוועדה הרפואית לעררים איננה החלטה סופית. מבוטח אשר איננו שלם עם החלטת הוועדה לעררים, רשאי להגיש על כך ערעור לפני בית הדין האזורי לעבודה. ערעור זה צריך להיות מוגש בתוך 60 יום מקבלת ההודעה בדבר הערר.
ערר על דרגת אי-הכושר יכול להיות מוגש על ידי אחד משניים:
1. מבוטח אשר דרגת אי-הכושר אשר נקבעה לו נמוכה מ-74%.
2. מבוטח אשר נקבעה לו נכות רפואית נמוכה מ-80%.
במידה והערר נוגע לדרגת אי כושר, עליו להיות מוגש, בכתב ומנומק, בתוך 60 ימים ממועד קבלת ההודעה בדבר דרגת האי-כושר. כמו כן, וועדת העררים יכולה, גם כעת, להפחית או להעלות את דרגת האי כושר. החלטתה של וועדת העררים בעניין ערר בנוגע לדרגת אי-כושר הינה החלטה סופית. לא ניתן לערער עליה לפני בית הדין לעבודה, אלא כאשר קיימות מחלוקות משפטיות בלבד. הערעור לבית המשפט, בשאלות חוק גרידא, צריך להיות מוגש בתוך 60 ימים ממועד קבלת ההודעה בנוגע להחלטת הוועדה הרפואית לעררים.
הוועדה הרפואית לעררים - הרכב וסמכות
בוועדה הרפואית לעררים יושבים שלושה רופאים אשר שמותיהם נמצאים ברשימת חברי וועדות רפואיות לעררים (אותה קובע שר התמ"ת). תקנה 30 לתקנות הנכות קובעת את סמכותה של הוועדה הרפואית לעררים. על פי תקנה זו, הועדה רשאית לשנות או לבטל החלטה אשר התקבלה על ידי וועדה רפואית, וזאת גם כאשר היא לא נתבקשה לפעול כאמור (בין אם הנפגע הוא המוסד או המערער). במרבית פסיקות בתי הדין לעבודה, התקנה הנ"ל זכתה לפרשנות מצמצמת ונקבע כי הוועדה הרפואית לעררים איננה רשאית להתייחס אלא לתחום הערר שהונח לפתחה. עם זאת, בעקבות בג"צ וייס (בג"צ 296/83 וייס נ' הוועדה הרפואית לעררים), בית הדין הארצי שינה אפוא את הפסיקה הנ"ל. כעת, בסמכותה של הוועדה הרפואית לעררים לדון גם בתחומים אשר לא נגעו לערר. כיום, "תפקידה של הועדה לעררים אינו מצטמצם רק בהעברה תחת שבט הביקורת את החלטת הועדה הרפואית מדרג ראשון אלא עליה לבדוק את מצבו של הנפגע מחדש ולעמוד על מצבו הרפואי בעת הבדיקה בפנייה" (ב"ל 13524-04-11 ובר נ' המוסד לביטוח לאומי).
רשות להתגונן מפני הפחתה של אחוזי נכות
כאמור, סמכותה של הוועדה הרפואית לעררים נובעת מתקנה 30 המפורטת לעיל. דהיינו, הוועדה מוסמכת להפחית דרגת נכות אשר נקבעה למערער על ידי הפוסק הרפואי, ואף לבטל אותה, גם כאשר המערער היה זה אשר הגיש את הערר (יצוין כי גם ביטוח לאומי יכול להגיש ערר). עם זאת, הלכה פסוקה היא כי כאשר הוועדה שוקלת להשתמש בסמכותה הנ"ל, במקרים בהם הנפגע הוא העורר, מוטל על הוועדה להודיע על הכוונה לעשות כן ולאפשר למערער להתגונן.
בית הדין הארצי, בבואו להרחיב את סמכותה של הוועדה הרפואית לעררים בעקבות בג"צ וייס, קבע כי "בטרם הוועדה פועלת להפחתת דרגת נכות שנקבעה על ידי פוסק רפואי קודם, מוטל עליה להעמיד את הנפגע על כך שקיימת אפשרות שאחוזי הנכות שנקבעו לו בדרג הראשון יופחתו. כמו כן, על הוועדה ליתן למערער אפשרות להתכונן בפני אפשרות כזאת. למשל, באמצעות המצאת חוות דעת רפואית מטעמו לוועדה לעררים שאליה עניינו מוחזר". יודגש כי המבוטח רשאי גם לחזור בו מערעורו בעקבות החזרת הודעה כאמור.
סמכותו של בית הדין בערעור
כפי שצוין לעיל, בית הדין לעבודה יכול להיות כתובת עבור מבוטח אשר איננו משלים גם עם קביעתה של וועדה רפואית לעררים. עם זאת, בית הדין לעבודה הינו ערכאה משפטית ועל כן הוא איננו יכול לשנות קביעות אשר מקורן בהחלטות רפואיות. דהיינו, בית הדין מוסמך אפוא לדון במסגרת ערעורים כגון דא מתוך משקפיים משפטית. לאמור, בשאלות חוק ותקנות בלבד. הלכה פסוקה היא כי "במסגרת סמכותו בוחן בית הדין בהליכים במסגרת ערעורים על החלטת וועדה רפואית לעררים, בית הדין בוחן האם הועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים ו/או התעלמה מהוראה המחייבת אותה. בית הדין בוחן האם דרגת הנכות נקבעה בהתאם לפסיקה באשר לקביעת שיעורי הנכות וסעיפי הליקוי הרלוונטיים".
ייצוג עורך דין
נפגעים יכולים לייצג את עצמם מול הביטוח הלאומי, הן בוועדה רפואית והן בוועדת רפואית לעררים. עם זאת, היות והמבוטחים אינם מנוסים בהתמודדות מול הביטוח הלאומי, קל וחומר בכל הנוגע לוועדות רפואיות, הרי שייצוג עצמי עלול להסתיים במפח נפש. אי לכך, מבוטחים רבים בוחרים, ובצדק, להיות מיוצגים במסגרת ההליך על ידי עורך דין מטעמם. עורך הדין הנ"ל יכול לסייע לנפגע החל מהכנת התיק הרפואי, דרך ההתכוננות לעמידה בפני הוועדה, וכלה בהערכת הסיכויים לערעורים נוספים.
יצוין כי אין די במסמכים רפואיים ואף בבעיות רפואיות, ולא אחת מדובר גם באופן הצגת הנתונים בפני הוועדה. כמו כן, מבוטחים רבים אינם מודעים להבדלים בין הנכויות השונות והם עלולים לגרום לנזקים לעצמם, לדוגמא - על ידי התעכבות על פגיעה שאיננה מעניקה אחוזי נכות, במקום התמקדות בפגיעה אחרת המקפלת בתוכה אחוזים כאמור. מיותר לציין כי נציגי הביטוח הלאומי אינם "יוצאים מגדרם" למען המבוטחים ואינם קובעים אחוזי נכות קבועים כעניין של מה בכך.
.png)
