צעירים רבים נוסעים לאחר השירות הצבאי ל"טיול הגדול". מדובר בטיול ארוך, בדרך כלל בן מספר חודשים, אשר נערך באזורים אקזוטיים כגון דרום אמריקה והודו. לא אחת, הצעירים הנלהבים משלבים בטיול גם פעילויות כגון סקי, רפטינג, באנג'י, רכיבה על סוסים וכדומה. עם זאת, היות ומדובר במדינות עולם שלישי, והיות והתנאים לא בהכרח בטיחותיים למשעי, ייתכן והפעילות תיגמר באסון. במקרה כגון דא, יכול להיות שתקום למטייל (או לבני משפחתו במקרי מוות) עילה לתביעה. להלן דוגמא למקרה בו מטייל בן 63 נהרג בשיט ראפטינג בנהר בגינואה. בעקבות המקרה המצער, בני משפחתו של המנוח הגישו תביעה כנגד החברה אשר ארגנה את הטיול.
יש לכם שאלה?
עסקינן בתביעה בגין מותו של אדם אשר נהרג במהלך ראפטינג בנהר הוואטוט אשר בגיניאה. השיט המסוכן הביא למותם של שלושה משתתפים במשט, וביניהם המנוח. בני המשפחה הגישו את התביעה כנגד חברת "נהרות" אשר ארגנה את המסע והשיט. התובעים טענו כי מותו של המנוח היה בגין רשלנות החברה ו"פעולותיה החובבניות".
בין השאר, נטען כי מדריכי החברה החליטו ברשלנות לשוט במורד הנהר מבלי לוודא כי ניתן לעשות כן בביטחון. כמו כן, נטען כי התאונה הייתה יכולה להימנע לו המדרכים היו עוצרים לפני כל אשד ועיקול בכדי לסייר בהם. התובעים הוסיפו כי המדריכים לא הכירו היטב את הנהר והשיט נעשה ללא מדריך מנוסה המכיר את הפלג המסוכן. בני המשפחה הדגישו כי רשלנות מקצועית נפלה גם בבחירת ציוד ההצלה והבטיחות וכן בתרגול חברי המשלחת טרם היציאה.
טענות החברה - המנוח ידע שהוא יוצא לטיול מסוכן
חברת "נהרות" טענה כי לא מדובר ברשלנות מצידה אשר גרמה למותו של המנוח. נטען כי המנוח והתובעים ידעו היטב כי השיט בנהר בגינואה עלול להיות מסוכן. כמו כן, צוין כי חברי המשלחת חתמו טרם יציאתם על טופס אשר פטר את החברה מאחריותה לכל נזק, ככל שייגרם (וגם במקרים של מוות). יתרה מכך, החברה ציינה כי בטרם היציאה למסע נערכה בארץ פגישה ובמסגרתה הוסבר לכל הנוכחים כי מדובר במסע ארוך, קשה ומסוכן. יצוין כי המנוח, אשר לא היה בארץ במועד זה, לא נכח בפגישה. בנוגע לביצוע השיט בפועל, החברה טענה כי מומחה מקומי הצטרף למסע וכן מספר מדריכים "מהטובים והמנוסים ביותר בעולם".
בית המשפט - מדובר ברשלנות, יש לפסוק פיצויים
בית המשפט דחה את טענות ההגנה ופסק עבור בני משפחתו של המנוח פיצויים בסך של כ-1,000,000 שקלים. השופטת, גילה כנפי-שטייניץ, כתבה בפסק הדין כי החברה התרשלה כלפי התובעים בשלושה היבטים עיקריים:
- מסירת מסרים מרגיעים למשתתפי המסע באמצעות דפי ההסבר. השופטת ציינה כי דפי ההסבר הנ"ל יצרו מצג שווא של דרגת קושי נמוכה בעיניו של המטייל הפוטנציאלי).
- בחירת משתתפי המסע שלא בהתאם לסיכונים האמיתיים הטמונים בו. השופטת ציינה לעניין זה כי מי שניצל מהתביעה היו המדריכים הצעירים ולא הנוסעים המבוגרים. נקבע כי היה על החברה לבחור, לסוג כזה של מסע, אנשים מתאימים בעלי כושר גופני הולם.
- המדריכים בראפטינג, טרם כניסת המשלחת לקניון המסוכן בנהר, לא עצרו לתצפית על מנת להתרשם מעוצמת המים וגובהם.
.png)
