העז (ת"א) 5709-01-11
כתב אישום בגין העסקת עובדת זרה בעבודות משק בית, ללא היתר וללא הסדרת ביטוח רפואי כדין, הוגש כנגד אישה ממרכז הארץ. האישה הגישה לבית המשפט בקשה לביטול כתב האישום וזאת בטענה כי היה ניתן "להסתפק" בקנס מנהלי ולהימנע מהליכים פליליים כנגדה. הנאשמת טענה כי כתב האישום הסתמך על הנחיות אשר פרסם היועמ"ש במשרד התמ"ת וזאת למרות שסמכויות האכיפה לא הועברו למשרד הפנים ולא פורסמו כנדרש. לגופו של עניין, הנאשמת טענה כי ההנחיות המדוברות היו "בלתי סבירות באופן קיצוני וחרגו מהנחיות היועמ"ש לממשלה אשר עסקו בהפעלת חוק העבירות המנהליות".
יש לכם שאלה?
בית המשפט דחה את הבקשה. העבירות נשוא כתב האישום במקרה דנן נקבעו כעבירות מנהליות. המשמעות לכך הייתה כי ניתן היה להימנע מהעמדתה של הנאשמת לדין פלילי תוך הטלת קנס מנהלי. עם זאת, בית המשפט הדגיש כי המדינה הינה בעלת שיקול דעת בעניין זה, וזאת מכוח סעיף 15 לחוק העבירות המנהליות. סעיף זה קובע כי קביעה של עבירה כעבירה מנהלית איננה שוללת מהתובע להגיש בגינה כתב אישום כאשר הוא סבור ש"הנסיבות מצדיקות זאת".
"כידוע", נכתב בהחלטה, "חוק העבירות המנהליות נועד להעמיד לרשותן של הרשויות אמצעי אכיפה נוסף על ידי ייזום הליכים פליליים". מטרתם של ההליכים הפליליים הללו, קבע בית המשפט, הינה "להעניק לרשויות את היכולת להפעיל אמצעים אפקטיביים ויעילים לאכיפת החוק". יודגש כי בית המשפט העליון, בהתייחסו לסוגיית שיקול הדעת הנ"ל, עמד על כך שדרך המלך צריכה להיות נקיטת הליך מנהלי, וההליך הפלילי הינו החריג לכלל. פסיקה זו יונקת מן התפיסה כי הרשעה פלילית עלולה להיות בעלת השלכות קשות לגבי יכולותיו של המורשע להשתלב בשוק העבודה, לקבל אשרה למדינות שונות, לקבל רישיון לעיסוק וכדומה.
ההנחיות של היועמ"ש לממשלה אליהן הפנתה הנאשמת במקרה דנן כוללת רשימה של שיקולים אשר יכולים להצדיק הגשת כתב אישום והם:
- הקנס המנהלי איננו מקפל בתוכו גורם מרתיע במידה מספקת וזאת משום שהאדם המדובר חזר ועבר עבירות מנהליות מאותו הסוג, חרף קנסות שהוטלו עליו בעבר.
- האדם אשר ביצע את העבירות המנהליות לא שילם בעבר קנסות שהוטלו עליו בגין עבירות מנהליות.
- מדובר בעבירה אשר "נסיבותיה חמורות במיוחד".
במאי 2008, היועמ"ש במשרד התמ"ת פרסם הנחיות אשר נשלחו לממונה על התביעה בתחום העובדים הזרים במשרד. במסמך זה נקבעו מספר קריטריונים לשם נקיטה בהליכים פליליים חלף הטלת קנס מנהלי בנוגע לעבירות לפי חוק עובדים זרים. אחד הקריטריונים בהנחיות אלה הינו – ריבוי עבירות. קריטריונים נוספים אשר נקבעו במסגרת הנחיות יועמ"ש משרד התמ"ת הינם, בין השאר:
- העסקת עובד זר בתור או-פר, משרת, או העסקה שלא כדין של עובד זר אשר הגיע לישראל לשם עיסוק בתחום הסיעוד.
- העסקת עובד זר בתנאי מגורים מחפירים.
- פגיעה חמורה בזכויות עובדים.
- ביצוע עבירות במשך תקופת זמן ממושכת.
נסיבות העבירות היו חמורות - כתב האישום לא הוגש בחוסר סבירות קיצוני
במקרה דנן, התובע טען כי נסיבות העסקתה של העובדת הזרה בביתה של הנאשמת היו חמורות דיו והצדיקו הגשת כתב אישום. נטען כי העובדת הזרה הועסקה בתור או-פר וזאת למרות שהיא הובאה לישראל לשם עיסוק בתחום הסיעוד. כמו כן, צוין כי ההעסקה הייתה לתקופה ממושכת. בית הדין לעבודה בחן את הסוגיה וקבע כי "סיווג העבירה כחמורה לא חרג ממתחם הסבירות באופן קיצוני".
בית הדין הדגיש כי "התופעה של העסקת עובדים זרים בעבודות משק בית ללא היתר הפכה בשנים האחרונות למכת מדינה של ממש". "פעמים רבות מדובר בעובדים אשר נכנסו לישראל לצורך עבודה בתחום הסיעוד ואשר מסיבות שונות (כגון הקושי הכרוך בעבודת הסיעוד) החליטו לעבור ולעבוד בניגוד לתנאי אשרת העבודה, אצל מעסיקים אחרים, בביצוע עבודות משק בית", נכתב בהחלטה.
השופטים עמדו על כך שלא אחת עסקינן בעובדים זרים אשר נוטשים, פשוטו כמשמעו, את המטופל הסיעודי לשם עבודה קלה ומשתלמת יותר במשק בית. לתופעה זו, הדגיש בית הדין לעבודה, שתי השלכות מהותיות עיקריות. האחת, העובדים "המוסבים" מועסקים בישראל שלא כחוק. השנייה, עזיבתם את תחום הסיעוד דורשת הבאת עובדים זרים לתחום זה במקומם.
"כל זאת תוך פגיעה באינטרס הציבור והעמסה על המשק הישראלי, שאיננו ערוך לכך", נכתב בהחלטה. יתרה מכך, צורת העסקה "פיראטית" זו פוגעת לא אחת בעובדים ה"שקופים" ויוצרת קרקע פורייה להפרת זכויותיהם הבסיסיות. לסיכום, הבקשה לביטול כתב האישום בוטלה.
.JPG)
