אזרחית אשר הגישה כנגד שוטר תלונה כי האחרון תקף אותה, אך הודתה לאחר מכן כי למעשה היא הייתה זו אשר נקטה באלימות, תשלם לשוטר פיצויים בסך כ-6,000 שקלים. מדובר אפוא במחירה של תלונת שווא כנגד שוטר אשר הוגשה, לפי קביעת בית המשפט, ממניעים כוזבים.
יש לכם שאלה?
על פי עובדות המקרה, הנתבעת הגישה כנגד השוטר, התובע, תלונה למחלקה לחקירות שוטרים. במסגרת התלונה, האישה טענה כי השוטר תקף אותה בעת שהגיע לבצע חיפוש ומעצר בביתה. האירוע נשוא התלונה אירע כאשר השוטר הגיעה בנובמבר 2006 לערוך מעצר וחיפוש בביתה של האישה. האישה התנגדה לשוטר, סטרה לו, קרעה חולצתו, ודרשה ממנו להציג בפניה צו החתום בידי שופט.
השוטר, אף על פי שהיה סבור כי אין בכך כל צורך, השיג את הצו הנדרש וביצע את המעצר והחיפוש. יום לאחר האירוע, השוטר זימן את האישה לחקירה בגין מעשיה כנגדו. חרף כך, האישה הגיעה לתחנת המשטרה רק כחודש לאחר מכן ובאותו היום היא הגישה תלונה נגדית כנגד השוטר. בתלונתה, האישה טענה כי השוטר הכה אותה וגרם לה לחבלות. כעבור כשנה וחצי נסגר התיק מחוסר ראיות. השוטר ערער על עילת סגירת התיק וזה נסגר מחדש בעילה של חוסר אשמה. ביוני 2010, האישה הודתה בתקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, ובהפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו.
תביעת השוטר - 10,000 שקלים
בעקבות סגירת התיק מחוסר אשמה, השוטר הגיש כנגד האישה תביעה נזיקית ובה עתר לתשלום פיצויים בסך 10,000 שקלים בגין תלונת השווא. בית המשפט קבע כי דין התביעה להתקבל וזאת משום שהוכח כי התלונה המדוברת הוגשה בידיעה שהינה כוזבת. השופט הגיע למסקנה זו על בסיס לוח הזמנים של האירועים. בפסק הדין הודגש כי תלונתה של האישה הוגשה שלושה שבועות לאחר האירוע, ורק לאחר שהיא זומנה לחקירה על ידי השוטר בגין תקיפתו. זאת ועוד, הרשעתה של האישה, לצד זיכויו המוחלט של השוטר, הנחו אף הם את השופט בהחלטתו.
בית המשפט הדגיש כי המקרה הנדון לא היה מקרה של תלונה אשר נדחתה לאחר שהתבררה כתלונה שלא היה בה ממש בכפוף לבדיקת החשדות. במקרה דנן, קבע השופט, עסקינן בתלונת שווא אשר המתלוננת, עם הגשתה, ידעה כי היא כוזבת.
.JPG)
