פעולות לא זהירות בנשק עלולות לגרום לנזקים קשים ואף לסכנת חיים. אי לכך, במקרים בהם חייל נתפס כאשר הוא משתמש בנשק באופן בלתי חוקי או בצורה רשלנית, ייתכן ויוגש כנגד האחרון כתב אישום בגין שימוש בלתי חוקי בנשק. מדובר בעבירה לפי סעיף 85 סיפא לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו – 1955. להלן דוגמא למקרה כאמור.
יש לכם שאלה?
פורום דיני צבא | פורום משפט צבאי
הנאשם במקרה דנן היה סמל ראשון במילואים אשר הורשע בעבירה של שימוש בלתי חוקי בנשק. מדובר אפוא בכתב אישום שהוגש כנגד האחרון בגין טיפול רשלני בנשק שהסתיים בפציעתו של הנאשם עצמו. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, המקרה אירע באופן הבא. הנאשם, אשר היה בשירות מילואים פעיל, דיבר עם חברתו לשעבר תוך כדי שהוא מנקה את נשקו לקראת יציאה לפעילות מבצעית. במהלך ההתארגנות וניקוי הנשק, הנאשם הכניס מחסנית לרובה, ניקה את חלקיו החיצוניים של הנשק, ודרך אותו.
כתוצאה מהפעולות הנ"ל, נכנס כדור לבית הבליעה. במקום לקרוא למפקד הרלבנטי, הנאשם הוציא את המחסנית, דרך את הנשק מספר פעמים, וניסה להוציא את הכדור באמצעות ידו. בעודו מנסה לפעול כאמור, הכדור נפלט ופגע ברגלו של הנאשם. האחרון הובהל לבית החולים "יוספטל" באילת וקיבל טיפל רפואי. התביעה לא חלקה על התרחיש הנ"ל, אשר תואר על ידי הנאשם. כמו כן, לא הייתה מחלוקת כי הנאשם היה צריך לצאת לסיור המדובר עם "מחסנית בהכנס".
שיקולים במתן גזר הדין
בית הדין הצבאי קבע כי עסקינן ברשלנות בטיפול בנשק אשר גרמה לפציעה. הפסיקה הצבאית מתייחסת לעבירות כגון דא בחומרה. לא אחת, נקבע בבתי הדין הצבאיים כי "חומרת הענישה בגין טיפול רשלני בנשק יושבת על שני אדנים. האחד, מידת הרשלנות או מידת אי חוקיות השימוש. השני, תוצאת המעשה הרשלני או הבלתי חוקי". במקרים בהם התוצאה של הרשלנות הינה ירי חי, מדובר ברשלנות אשר הפסיקה הצבאית מכירה בה כ"רשלנות בלתי מבוטלת". במקרה דנן, הנאשם אכן גרם לירי חי, וזאת כאשר הוא מטפל ברשלנות בנשק בעודו לא מרוכז (אלא טרוד בשיחה עם חברתו לשעבר).
בגזר הדין נקבע כי רשלנותו של הנאשם אף הייתה חמורה עוד יותר כאשר למרות שהוא הבחין בכך שכדור נגרף לבית הבליעה, הוא ביקש לחלץ את הכדור באופן עצמאי ולא פנה בעניין למפקד המוסמך. הנאשם טען כי הוא לא רצה לפנות למפקד וזאת משום שחשש כי זה יתייחס לגריפת הכדור כ"משחקים בנשק" ולא כ"טיפול בנשק לפני יציאה למשימה".
נסיבות אישיות כשיקול לקולא
במקרה דנן, בית המשפט קבע כי היה ניתן להימנע מהטלת מאסר בפועל וזאת בשל נסיבותיו האישיות של הנאשם ומשום שהפציעה נגרמה לנאשם עצמו. כמו כן, שיקולים נוספים לקולא נמצאו לטובתו של הנאשם בכך שהוא לא היה חייל סדיר אלא חייל מילואים אשר סיים את שירותו הסדיר בהצטיינות בחטיבת הצנחנים. כמו כן, הנאשם הספיק לשרת במילואים פעמים רבות, למעשה - שבע פעמים מאז שחרורו בשנת 2008. יתרה מכך, הנאשם ציין בפני בית המשפט כי הוא עושה מאמצים רבים להצליח בחייו האזרחיים, והוא גר עם אימו ואחיו הקטן ומסייע בפרנסתם.
"מצאנו כי רכיב של מאסר בפועל, אם יוטל, בכליאה ממשית או גם בעבודות צבאיות, יהיה בהכרח לתקופה קצרה, שתשקף את היבטיו המקלים של המקרה. אלא שבהטלתו, יביא לתוצאה בלתי מידתית שלא תאפשר את המשך עבודתו של הנאשם, ובכך יעלה הנזק על התועלת העונשית", נכתב בגזר הדין. בסופו של היום, הוטל על הנאשם קנס כספי בסך 1,000 שקלים, ומאסר על תנאי.



(1).jpg)
