(ת"א) 22699/06 תא (ת"א) 22699-06
החופש הגדול "התחיל בסערה" ובמהלכו ילדים רבים יבלו בפארקי השעשועים ברחבי הארץ. על פי רוב, הבילוי בפארק נגמר בסך הכול ברוח טובה כאשר באמתחתו של הילד "שק חוויות". עם זאת, הפעילות על המתקנים עלולה להיות גם מסוכנת ולא אחת נגרמות לילדים פציעות כתוצאה מתאונה בפארק. במקרים כגון דא, ייתכן וקיימת לילד עילת תביעה כנגד פארק השעשועים. להלן דוגמא למקרה כאמור.
יש לכם שאלה?
התובעת במקרה דנן ביקרה בלונה פארק בתל אביב בשנת 1994. במתחם הלונה פארק פעל באותה התקופה מתקן בשם "טרמפולינה". על פי כתב התביעה, התובעת עלתה על המתקן הנ"ל ובזמן קפיצתה רגלה השמאלית נתקעה בין המתקן לבין המזרן. כתוצאה מכך, נטען כי נגרמו לתובעת נזקים קשים ברגלה.
על פי רוב, כאשר אדם מגיש תביעה נזיקית, נטל ההוכחה רובץ לפתחו של התובע. דהיינו, עליו להוכיח כי הנתבע התרשל כלפיו וכתוצאה מכך נגרמו לו נזקים שונים. עם זאת, ישנם מקרים בהם ניתן להפוך את נטל הראיה ולהציבו על כתפי הנתבע. במסגרת התביעה דנן, התובעת טענה כי מתקן הטרמפולינה היה "דבר מסוכן" ועל כן היה על בית המשפט להעביר את נטל הראיה לנתבעים. דהיינו, לחייב אותם להוכיח כי הם לא התרשלו כלפיה בהפעלת הטרמפולינה ביום האירוע. נטען כי התובעת לא הייתה יכולה לדעת מה גרם לתאונה, והנזק היה בבירור תולדה של פעילות במתקן אשר היה בשליטה מוחלטת של הנתבעים.
טענותיה של התובעת באשר לרשלנות הנתבעים התבססו על מספר היבטים:
1. המתקן היה בלתי תקין והוראות השימוש והבטיחות לגביו לא הלמו את סכנותיו.
2. הילדים אשר עשו שימוש במתקן לא קיבלו הוראות, הדרכות ו/או אזהרות בנוגע לפעילות בו.
3. נציגי הלונה פארק לא נקטו באמצעי בטיחות סבירים אשר היו יכולים למנוע את התאונה.
4. לא היו במקום שלטי אזהרה מתאימים.
5. הנתבעים לא הציבו ליד המתקן עובדים אשר דאגו להשגיח על אופן השימוש בו.
בית המשפט דחה את התביעה באשר לפגמים במתקן, וזאת על בסיס דו"ח אשר נערך אודות הטרמפולינה בדצמבר 1993, ארבעה חודשים לפני התאונה, ובו המתקן נמצא תקין. כמו כן, המתקן נבדק על ידי מהנדס גם לאחר התאונה ולא נמצא פגום. יודגש כי התובעת לא הציגה חוות דעת של מומחה אשר הייתה יכולה לצקת תוכן בטענותיה, והיא אף לא סתרה את הדו"חות אשר הוצגו בעניין זה על ידי ההגנה. כמו כן, בית המשפט דחה את הטענה בדבר העדר השילוט במקום המדובר. בעניין זה, הודגש כי היה מדובר ב"גרסה מול גרסה" והתובעת לא השכילה להוכיח את טענותיה בהעדר ראיות נוספות.
התביעה מתקבלת
עם זאת, בית המשפט קבע כי היה ממש בטענותיה של התובעת באשר להכשרתו של מפעיל המתקן. "הגם שמכשיר הטרמפולינה הינו לכאורה מכשיר פשוט להפעלה, הוא טומן בחובו סכנות רבות", נכתב בפסק הדין, "קל וחומר כאשר המשתמשים בו הינם ילדים ונערים אשר דעתם מוסחת למעשי קונדס ושובבות". בית המשפט קבע כי לא היה ברור מה היו תכני ההדרכה אשר מפעיל המתקן קיבל מהנהלת הלונה פארק, ולא היה ברור כיצד הוא העביר את ההוראות הנ"ל לילדים דוגמת התובעת.
הנתבעת, החברה אשר הפעילה את הלונה פארק בתקופה נשוא התובענה, לא השכילה להציג הדרכות או תכני בטיחות רלבנטיים. כמו כן, לא הובאו לעדות גורמים מטעם הנתבעת אשר היו יכולים להעיד לטובתה בעניין זה. דברים אלה נקבעו גם בנוגע לאיסור קפיצה על המתקן עם נעליים, דבר אשר לטענת התובעת גרם לתאונה המדוברת.
בית המשפט הוסיף וקבע כי הוכחה גם טענת התובעת באשר לכך שלא היה די במפעיל אחד למתקן, וזאת בייחוד לאור תשומת הלב הרבה אשר דרשה הפעלתו בבטיחות הראויה. בעניין זה, בית המשפט ביסס את קביעתו - בין השאר - על עדות המפעיל אשר עבד בטרמפולינה במועד התאונה. עד זה תיאר את הקושי הרב שבהפעלת המתקן ואת תשומת הלב הרבה אשר הייתה דרושה ממנו בעת ביצוע עבודתו.
.png)
