תא (י-ם) 1004/10
חברת ביטוח הגישה תביעה כנגד נהגת צעירה אשר גרמה לתאונת דרכים. התביעה הוגשה כנגד הנהגת וזאת משום שהאחרונה הייתה מעורבת בתאונה כאשר היא נהגה ברכב ללא ביטוח המתאים לגילה כנהגת צעירה. הנהגת הגישה הודעת צד ג' כנגד בנו של בעל הרכב, אשר אסף אותה כטרמפיסטית וביקש ממנה לנהוג במקומו. לטענתה, היא נענתה לבקשתו של צד ג' וזאת משום שהוא "נראה שפוך" ולא היה יכול לנהוג. הנתבעת טענה כי היא לא נטלה את ההגה לידיה אלא לאחר שצד ג' אמר לה כי הרכב מבוטח כחוק.
יש לכם שאלה?
בית המשפט בחן את האחריות לתאונה וקבע כי היא רבצה לפתחה של הנהגת הצעירה. עם זאת, נקבע כי בשל רשלנותו של צד ג', אשר אסף את הנהגת כטרמפיסטית ונתן לה לנהוג ללא ביטוח, יש לחלק את הפיצוי אשר יוטל עליה לשניים, ולהטיל את מחיצתו על בנו של בעל הרכב. הנהגת העידה כי צד ג' לקח אותה טרמפ ובשלב מסוים, משום שהוא לא חש בטוב, הוא ביקש ממנה לנהוג. לטענתה, היא שאלה האם יש ביטוח לרכב, נענתה בחיוב, והתחלפה עם הנהג. הנהגת העידה כי היא "נהגה ברכב מרצונה החופשי, לא תחת איום וללא כפיה".
בית המשפט בחן את נסיבות התאונה וקבע כי התאונה נגרמה בעקבות נהיגתה של הנתבעת, אשר לא שמרה מרחק בניגוד לסעיפים 49(א) ו-51 לתקנות התעבורה. באשר למצג בנוגע לביטוח, בית המשפט קבע כי צד ג' שאל את הנתבעת האם היא בעלת רישיון נהיגה, ולאחר שהיא ענתה בחיוב, הוא הסכים שהיא תנהג במקומו בשל מצבו. הנהגת נשאלה במשטרה מדוע היא האמינה באשר לביטוח. האחרונה ענתה כי "היא סמכה על צד ג' למרות שלא הייתה ביניהם היכרות מוקדמת, ולמרות שהיא ידעה כי הרכב של אביו ולא שלו". לדבריה, היא עשתה זאת מתוך "תמימות הגובלת בטיפשות". צד ג' הכחיש מכל וכל את טענותיה של הנתבעת לכך שהיא התעניינה באשר לקיומו של ביטוח מתאים. לדבריו, הוא אף לא ידע באותו הרגע כי אין ביטוח על הרכב.
חלוקת האחריות: 50-50
בית המשפט בחן את עדויות הצדדים וקבע כי הוא מקבל את גרסתה של הנהגת לגבי כך שהיא נשאלה באשר להיותה בעלת רישיון נהיגה ו"עלתה על ההגה שלא מתוך כפייה". בפסק הדין נקבע כי הנהגת הייתה צריכה לוודא באופן ברור שקיים ביטוח לרכב המתאים לנהיגתה בתור נהגת צעירה. כמו כן, הודגש כי היא ידעה אודות החובה ברכישת ביטוח מתאים וזאת משום שהיא העידה כי אמה רכשה במיוחד ביטוח נהג צעיר לרכבה עבורה ועבור אחיה. "דווקא בשל כך, צפוי היה שתיידע את נהג הרכב אודות גילה הצעיר ותוודא עימו כי קיים כיסוי ביטוחי ל'נהג צעיר' אך לא הוכח כי עשתה כן", נכתב בפסק הדין, "כדבריה, היא נהגה בטפשות ובתמימות".
השופטת קבעה כי אמנם הנהגת שאלה את צד ג' האם יש ביטוח לרכב, אך לא הוכח כי היא וידאה האם הביטוח הנ"ל מתאים לנהיגתה בשל היותה נהגת צעירה. "הנהגת לא טרחה לברר האם קיים כיסוי ביטוחי עבורה בהתאם לגילה הצעיר והסתפקה בתשובה לפיה קיים ביטוח". בית המשפט הדגיש כי הנהג לא ידע בכלל אודות קיומו של ביטוח כגון דא, וצוין גם כי הוא היה בעצמו נהג צעיר אשר נהיגתו ברכב לא הייתה מבוטחת.
בסופו של היום, בית המשפט קבע כי האחריות צריכה להתחלק בין הנתבעת ובין צד ג'. נקבע כי הנתבעת כשלה בכך שלא ווידאה כי קיים ביטוח נהג צעיר לפני שעלתה ההגה. מנגד, צד ג' התרשל בכך שהוא לא הציג בפני הנהגת את מלוא המידע בשאלת הכיסוי הביטוחי, וזאת למרות שהיא שאלה אותו "שאלה כללית בלבד". הודגש כי צד ג' ידע גם ידע אודות גילה הצעיר של הנהגת. בית המשפט קבע עוד כי במידה ובנו של בעל הרכב לא ידע מהו מצבו של הביטוח ברכב, היה עליו ליידע את הנתבעת באשר לחוסר ידיעתו ולא לטמון ראשו בחול. "אני קובעת כי לצד ג' אחריות בשיעור של 50% לנסיעתה של הנתבעת ללא כיסוי ביטוחי ודין הודעת צד ג' כנגדו להתקבל בחלקה".
.png)
