ע"א 5131/12


שתי בעלות זכויות בנכס מקרקעין בירושלים השכירו חלק ממנו לצד שלישי אשר הפעיל במקום חנות בגדים. בשלב מסוים, בעלות הנכס הגישו תביעה כנגד השוכר וזאת בגין עבודות שיפוץ אשר גרמו - לטענתן - לנזק למושכר. אי לכך, בעלות הנכס ביקשו את פינויו של השוכר. השוכר טען כי אין לפנותו מהחנות וזאת בשל היותו דייר מוגן. לדבריו, הוא היה רשאי לבצע את השיפוץ בחנות בגין עבודות תשתית של העירייה ברחוב אשר גרמו לו למפגעים בטיחותיים חמורים. כמו כן, השוכר ביקש מבית המשפט סעד מן הצדק כנגד פינויו.

 

יש לכם שאלה?

פורום פינוי שוכר

פורום פינוי בינוי

פורום תמ"א 38

פורום ליקויי בנייה


התביעה התנהלה בבית משפט השלום בירושלים. בית המשפט קבע ישיבה לשמיעת הוכחות ובמהלכה השוכר ביקש מהשופט לפסול את עצמו. בקשת הפסלות נדחתה. במסגרת ההחלטה בנוגע לפסלות השופט, נקבע כי מדובר בבקשת פסלות שנייה לאחר שבקשה ראשונה נדחתה ולא הוגש עליה ערעור. אי לכך, בית המשפט קבע כי השוכר לא היה יכול להעלות טענת פסלות פעם נוספת. זאת ועוד, השופט הביע את דעתו בנוגע לסיכויי טענות ההגנה של השוכר והורה לצדדים לוותר על שלב ההוכחות ולעבור לשלב הסיכומים. כמו כן, בית המשפט קבע כי השוכר לא יוכל להשמיע פעם נוספת טענה כי השופט אמר לבא כוחו "מרשך הפסיד את התיק".


האם השופט אמר לעורך הדין - "מרשך הפסיד את התיק?"


השוכר טען למעשה כי כאשר השופט ביקר בנכס, לפי בקשת הצדדים (ועל מנת להתרשם במו עיניו בנוגע לשינויים שבוצעו במקום במסגרת השיפוצים), הוא אמר לבא כוחו כי הוא הפסיד את התיק. בית המשפט ציין בהחלטתו כי הוא לא זוכר האם הדברים אכן נאמרו כפי שנטען. זאת ועוד, השופט הדגיש כי גם אם הדברים אכן נאמרו ברוח זו, הרי שהם היו בתגובה לשאלה שהופנתה לעורך דינו של השוכר כאשר זה נשאל כיצד מרשו מתכוון להתגונן מפני פינויו נוכח השינויים שבוצעו על ידו בנכס.


באשר לטענות אשר עמדו בבסיס בקשת הפסלות הראשונה, בית המשפט קבע כי דמי שכירות בשיעור של 3,500 ₪ לשנה שלמה היו ללא ספק "פגיעה קשה וממשית בזכויות הקניין של בעלות הנכס". השופט התייחס בכך לפסיקה ענפה של בית המשפט העליון הנוגעת לזכויותיו הקניינות של בעל נכס ולפרשנות המרחיבה שניתנת לחוק הגנת הדייר לטובת בעלי נכסים.


באשר למתן סעד מן הצדק, בית המשפט הדגיש כי מדובר בצעד אשר יש לנקוט בו במקרים נדירים בלבד כאשר עסקינן בדייר המשתמש בנכס לצורך הפעלת עסק. לסיכום, השופט קבע כי הוא לא ראה לנכון לפסול את עצמו מלשבת בתיק, וזאת משום שהעובדה כי הוא "הביע דעתו במהלך ההליך" לא העידה על כך שהוא חרץ את גורל התביעה מבעוד מועד.


בית המשפט העליון: "התבטאות בלתי מוצלחת איננה עילה לפסלות שופט"


השוכר הגיש ערעור על דחיית בקשת הפסלות לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון דחה את הערעור וזאת למרות שנקבע כי התנהלותו של השופט כללה "התבטאות בלתי מוצלחת". בפסק הדין בערעור נקבע כי גם התבטאויות בעייתיות לכאורה מצידו של בית המשפט אינן מצדיקות בהכרח פסלות שופט. "פסילת שופט תהיה אפשרית רק במקרים חריגים בהם התבטאותו של השופט העידה על דעה מוגמרת שאינה מאפשרת שפיטה תוך פתיחות לשכנוע ו/או אינה ניתנת לשינוי", נקבע בפסק הדין.


"ייתכן והתבטאות בית המשפט בנוגע לסיכוי הצלחת הגנתו של המערער לא הייתה במקומה, ומוטב היה אלמלא נאמרה, ולו בגלל האופן בו ניתן היה להבינה, אך יש לראות בדברים משום התרשמות שאינה סופית. אמירה, אף אם לא ראויה, שמטרתה הייתה לחסוך זמן שיפוטי יקר הן לצדדים והן לבית המשפט לא תביא בהכרח לפסילה", כתב הנשיא, אשר גרוניס, בהחלטתו.